מיד הרגשתי שייכת בערב שהיה מיועד לקהילה מכל הארץ והיה פתוח גם למשפחות. אני כאמא מאוד התרגשתי בהתחלה וחשבתי שיש ערך לעצם נציגותי במקום כדי לחזק את בני וגם מתוך עניין וסקרנות, קבלת תמיכה והכרת החברים של בני וחברי הקהילה. קיבלתי מהמקום הרבה יותר ממה שציפיתי. ראיתי קהילה שממש דומה למשפחה אחת גדולה – פתוחה, אוהבת ומחבקת. הרגשתי גאה להיות חלק מהקבוצה של הבנים והבנות שלנו שהם פשוט מקסימים וחכמים ברמות אחרות. כשהגעתי לשם ראיתי שהתכונות הטובות הללו משותפות לכולם. לסיום, הייתי רוצה לומר שהערב היה מאורגן ומלא תוכן ויצאתי משם מחוזקת ואפילו תומכת. תודה!
—–
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ…
סוכות 2015 יהיה תמיד חקוק בזכרוני בעיקר בזכות הערב הראשון שבו התקהלנו כולנו לקהילה אחת גדולה, משפחה יותר מקהילה, משפחה גאה ודתית שמכילה את כל הזרמים, משפחה תומכת וחזקה.
זאת הפעם הראשונה שהשתתפתי בכנס של הקהילה כאישה דתית טרנסג'נדרית והחויה היתה פשוט מדהימה, סוף סוף אחרי כל כך הרבה שנים שחייתי בסתר התקבלתי כאחת האדם, מסביבי הורים, נערים ונערות נשים וגברים דתיים ודתלשים שלכולנו מכנה משותף אחד והיא הצורך במשהו אחד גדול שילכד את כולנו.
הכנס כלל מפגשים של בת קול וחברותא, מפגשים לגבי הלכה ומפגשי נוער כולל לראשונה מפגש שאורגן על ידי הארגון הטרנס-דתי, כטרנסג'נדרית ולסבית השתתפתי בשני המפגשים של הקהילה הטרנס-דתית ובת קול, המפגש הטרנס-דתי העמידו אותנו המשתתפותים בנעליהם של טרנסימים דתיים וחוינו את היחס המכאיב והמשפיל של החברה הדתית לטרנסג'נדרים וגם הבנו כמה רבה היא הדרך וכמה עבודה יש לנו עוד לעשות כדי להעלות את המודעות בחברה הדתית.
במפגש של בת קול למדנו על הקשר הרציף בן דרישתן של בנות צלפחד שיהיה להן מקום ונחלה, בהכרה בלמדנותן וחוכמתן של בנות צלפחד ובתקדימים שנבעו מכך וההשלכות לימנו שעלינו להלחם על מקומנו בחברה הדתית.
את הכנס חתמה הופעה מרגשת ולאחר המון חיבוקים (וכמה תמונות) יצאנו כל אחת לדרכה עם הרגשה שהפכנו למשהו גדול וחזק יותר.
יעל רשלין
—-
אמש הלכתי לערב קהילה דתית גאה. ערב של יחד, של תחושת קהילה. היו שם חרדים, דתיים, מסורתיים,
חילונים, ושלל "לשעברים" של הזהויות האלה. וגם ההורים של חלקנו באו. היו דבר תורה ותפילה וסדנאות
היכרות עם הקהילות השונות והופעת מוזיקה ועוגיות. ישבתי בכניסה ורשמתי את הנכנסים. ראיתי הומואים דתיים
שנכנסים בביטחון ובשמחה, שוחחתי עם טרנסיות על תפילה ורוחניות, התחבקתי עם חברות לסביות שלא ראיתי
שנים. וגם ראיתי את המבוכה כששאלתי מישהו איך קוראים לו או לה, את המבט המהיר בפנים, להגיד או לא
להגיד את השם האמיתי, והרצון שלי להרגיע, לומר שלא חייבים לומר מה שאינו נוח. לא חייבים לשים מדבקה על
הבגד.
למה צריך קהילה דתית גאה, שהיא יותר מקהילות נפרדות של הומואים דתיים, לסביות דתיות, וטרנסימות
דתיימות? למה בכלל צריך קהילה? התשובה בשבילי היא שקהילה היא אחדות שיכולה להחזיק ניגודים. היא
משהו אחד שאנשים יכולים להיות שונים בתוכו. כמו שזהות אישית מחזיקה ניגודים – היום אני שמח, מחר אני
עצוב, ועדיין אני אותו אדם – ככה קהילה בשבילי מחזיקה את הקולות השונים שבתוכה. היכולת שלנו להיות
שונים זה עם זה, זה לצד זה, בשיחה ובאכפתיות זה עם זה, היא בעיניי מקור הכוח שלנוץ ולכן היה משהו כל כך
משמח בלראות את 150 (!) החברות והחברים שהגיעו אמש.
אז תודה לנדב שיזם את הרעיון. ולכל אלה שסייעו. ולכל הארגונים שבאו ותמכו. ולחברות ולחברי הקהילה הדתית הגאה הנפלאה הזו.
נתנאל ליפשיץ
הנה עוד תגובות שכתבו אנשים במשוב:
- נהדר נהדר נהדר הגיע הזמן לשים את כולנו תחת גג אחד…אפילו מתבקש.
- מקסים. ביתי, חם, נעים, מקרב, מחכים, מעניין ומרגש.
- הערב היה מדהים מדהים! חשוב ומשמעותי כ"כ!! נהנתי כל רגע. אנשים נפלאים.
- ראשית רוצה להגיד שאני חשבתי כי שבעתי מכל הפעילויות של הומואים דתיים וכו' יחד עם זאת היות ונדב ארגן את הפעילות ואכן יישר כח למארגנים. הסכמתי לבוא ונורא נהניתי . הערב בכלליות היה מאורגן למופת, הייתי שמח להכנס לעוד קבוצות ולהאריך את פרק הזמן של כל מפגש. החלק של הזמר היה מבחינתי נחמד, אבל לא הכרחי.
- היה מעולה, ההרגשה לראות את כולם הייתה מדהימה
- מאורגן לעילא ומשמח מאד. חשוב חשוב חשוב.
- היה מאד יפה. מאורגן בצורה מאד טובה עד הפרטים הקטנים. הצעה לשיפור – היה כדאי בשלב הפתיחה להשקיע יותר זמן בהיכרות בין הארגונים השונים הנוכחים באירוע.
- מדהים. אחת החוויית הטובות שחוויתי בזמן האחרון, במיוחד בתור הומו דתי
- הערב היה חשוב ומענין.
- לפגוש זוג הומואים עם זוג תאומים. היה מרגש. ונתן תחושת בטחון, ומודל טוב לחיקוי.
- כשהורי הלהט"ב דיברו התרגשתי. כשנוצרו מעגלי לימוד משותפים התרגשתי
- ההיכרות והשיחות עם הורים של היו מפעימות ומעוררות השראה
- מבחינתי, הרגע לחלוק, הוא המפגש עם הטרנסיות והטרנסים הצעירות/ ים והמבוגרות/ים, ואלה שאני מכירה, וגם ובעיקר אלה החדשות/ים שהחלו את הדרך הקשה עם המון אומץ ואהבה.
- אמא שלי התלוותה אלי לערב אף על פי שהיה לה מאוד קשה והיא הרגישה לא בנוח. זאת על מנת לתמוך בי. כשיצאנו מהבית היא אמרה לי שהיא דיברה על זה עם אבא שלי ואמרה לו שאני מתמודדת "עם זה" לבד כבר מספיק זמן, ועכשיו היא רוצה לעזור לי בהתמודדות על ידי כך שתבוא איתי לערב הקהילה. כל כך הערכתי את מה שעשתה עבורי, התרגשתי מאוד ואמרתי לה את זה. היה מקסים, אבל גם קשה מאוד מאוד, כי הרגשתי את הקושי של אמא שלי לאורך כל הערב, על אף שהשתתפה בסדנאות ונתנה לי הרבה נחת 🙂
- עד כמה שאני מכיר הומואים דתיים ומודע לכך שהם קיימים תמיד מפליא אותי לגלות כמה אנשים שהייתי לידם , פתאום הילדים שלהם גם משתייכים לקהילה וכשנמצא מתחת לאף שלך זה עדיין מפתיע.
- המפגש עם 2 בנות כיתה שאחת יצאה עכשיו מהארון, והשנייה אמא ללסבית
- הסיפורים של ההורים בקבוצה של תהיל"ה היו מרגשים מאוד
