חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

ערב חמין והקרנה של הזמן הוורוד

בשנות השמונים היה קומץ זעיר של להטב"קים גאים, מחוץ לארון. בסוף שנות התשעים כבר היה המון המונה אלפים. בתקשורת, באמנות, בבית המשפט ובמחאות ברחובות - המהפכה הגאה הגיעה לישראל ושינתה את חיינו.

קולנוע בובות מציג.ות – הזמן הוורוד וערב צ'ולנט

2009 | עברית ללא כתוביות | 71 דקות

בשנות השמונים היה קומץ זעיר של להטב"קים גאים, מחוץ לארון. בסוף שנות התשעים כבר היה המון המונה אלפים. בתקשורת, באמנות, בבית המשפט ובמחאות ברחובות – המהפכה הגאה הגיעה לישראל ושינתה את חיינו.
בירחון "הזמן הוורוד" ובסרטו הנושא את אותו השם, הבמאי יאיר קדר תיעד את סיפורו של המאבק הגאה יחד עם קטעי ארכיון נדירים וראיונות עם דמויות מפתח מהקהילה.

יום חמישי, 4/4
דלתות וצ'ולנט: 20:00
פליי: 20:45
בבית הגאה של פתח תקווה – קפלן 13!

מספר הכרטיסים מוגבל ל40 איש.ה

 

הלינק לא עובד? לחצו כאן

זו הבשורה?

גדלתי על ברכי הציונות הדתית. אני מאמין גדול בערכיה, משוכנע שיש שם אמת גדולה, רחבה ומאירה. יש שם חיבור מפרה בין תורה וחיים, בין חומר ורוח, בין ערכי הנצח להוויה המתחדשת.

קרא עוד »

קוויריות במחשכים

הרכבת גולשת לתחנה ואני עולה, ושוב תפילה קטנה שאלוהים יעזור לי עם הנוער הירושלמי הקט הזה שלא חטא כי לא ראה קוויריות או שלא חטא שהסתובב ביום חמישי אחד במרכז העיר ונתקל בי. שאלוהים יעזור.

קרא עוד »

אני רוצה לפנות מכאן לנוער שגר במועצה מקומית קרני שומרון והיישובים באזור

גם אני גדלתי במקום שבזכותו הפך התנ״ך להיות הדרך שלי לדבר על עצמי, ולהגיד משהו על העולם שלנו. הפרספקטיבה שסיפורי התנ״ך מעניקים לנו על אנושיות, אהבה וחמלה (וכן, גם רשעות ואטימות) בעולם של היום, היא מתנה גדולה ויש שיאמרו – דרך חיים.

קרא עוד »

הדגשת הקיום והנוכחות של א.נשים להטב"קים וזכותם לזכויות בסיסיות – הן יישומים מובנים מאליהם של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', שאמורים לחייב כל אחת ואחד מאיתנו לפעולה

המטרות שתיארתי לעיל – הדגשת הקיום והנוכחות של א.נשים להטב"קים וזכותם לזכויות בסיסיות – הן יישומים מובנים מאליהם של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', שאמורים לחייב כל אחת ואחד מאיתנו לפעולה; אך בנוסף למטרות האלו, יש עוד ערכים רבים ושונים שבאי המצעד באים לקדם, ולא עם כולם אני מזדהה. לרבים מהם אני מתנגד נחרצות.

קרא עוד »

החלומות שהיו לי התרסקו ומצאתי את עצמי בודד ושבור

אני לא מאשים, לא אותה ולא אותי. גם לא את הממסד הדתי, על אף שאם הדברים היו אחרת הרבה מאד כאב היה יכול להיחסך. אני רק מבקש שתאמינו. שתאמינו לה, שתאמינו לי. את המחיר שלי אני כבר שילמתי, אין לי מה לעשות עם זה ואין לי טעם להאשים את המציאות שהייתה יכולה להיות אחרת. אני רק מקווה שעוד אנשים לא יעברו בגיהינום הזה. אל תתנו לזה לקרות בקלות דעת ואל תטיפו מוסר ואידיאולוגיה לאלו שיישאו את כאבם לבדם.

קרא עוד »

שתפו את המאמר