לפני כמה ימים החל להסתובב בכלי התקשורת צילום של מודעה בעיתון חרדי ובה טלפון של אדם שמציע לעזור לבחורים חרדים המשתייכים לעדות המזרח להתקבל למוסדות לימוד אשכנזים. ואם ננקוט בלשון פחות פוליטיקלי קורקט – "לשכנז" אותם.
צקצוקי הלשון והזעזוע בציבור בעקבות מה שנראה כמהלך גזעני היו באמת במקום. מדובר באמת במהלך אשר ריח הגזענות נודף ונוטף ממנו.
אץ רץ אתר חדשות המשתייך לקהילה הדתית לאומית וראיין את האדם המעוניין להעביר את עדתם של בני עדות המזרח ו"להרביץ" בהם את העדה הנכונה לשיטתו.
הסבריו של האיש על כך שהוא עושה זאת מכיוון שהחברה החרדית לא מקבלת לתוכה את הספרדים כשווים בני שווים, או שלא יעלו אותם לתורה, ובעצם הוא עושה טובה לבני עדות המזרח, נדחו בבוז ובגיחוך הן על ידי האתר שראיין אותו והן על ידי המגיבים בשלל מרחבי המדיה. הרי ברור לכולם שזה רעיון מזעזע לטפל בגזענות ע"י הפיכת אנשים מעדה "הפוכה" לעדה ה"נכונה". זה גם נשמע לא הגיוני בעליל.
כאן מדובר על יוזמה של איש אחד.
אך מה הייתה תגובת הציבור אילו היה אירגון שלם ממוסד ומאורגן המגובה ע"י ממון ודעת רבנים על כך שספרדי חרדי כדאי לו להשתכנז? סביר להניח שקול הזעקה כנגד העוול הזה היה נשמע מדן ועד אילת. זעזוע רבתי ומאמרים בגנות האיוולת החרדית ששוב מראה את פניה הגזעניות.
אך האמת היא, שבעצם קיים אירגון כזה ממוסד, מאורגן ומגובה בתמיכת רבנים – אך הוא אינו מופנה כנגד יוצאי עדות המזרח החרדים, אלא כנגד הומואים ולסביות בחברה הדתית. אירגון שלם, לא איש פרטי, לא אג'נדה של אדם בודד. אלא מערכת של רבנים ופסיכולוגים המביישים את התעודה שלהם שבעזרת אותם מסרים מדכאים כגון "לא יקבלו את זה בחברה" ו"הומו דתי נידון לבדידות באם יהיה הומו" מבצעים מעשי עוולה כאלה בחברה שלנו. אותה חברה ממש שמגנה את הרעיון שספרדי "ישתכנז", תומכת בצורה צבועה באירגון עצת נפש.
אז למה כשמדובר בעדה הפוכה זה אסור, אולם כשמדובר בנטייה שונה זה לגיטימי?
תגובה אחת
למה?
כי בניגוד לעדה/צבע עור/דת/מין שהיא דבר מולד בלתי ניתן לשינוי לכל הדעות, על הומוסקסואליות יש מחלוקת רחבה אם זה נחשב ״מולד ובלתי ניתן לשינוי״ ואף יש הוכחות לכך שזה עשוי להיות נרכש, ובין כה וכה ניתן לשינוי.
כמו קלפטומניה. כמו נקרופיליה או סתם פדופיליה. למה לא?. זה הרי מולד!
אני מדבר כהומו/גיי (איך שתקראו לזה, שונא הגדרות), ויודע שכמה שזה מר וכואב, אין זה אמיתי. החיים כבן אדם שואפים לדבר גבוה מערכי הבהמה, עובדה (וכ״דתיים״ יש צורך להבין זאת על אחת כמה וכמה).
אין ספק שאם אדם לאחר הרבה נסיונות ראה שאין זה ניתן לשינוי, יש לו שתי אופציות: ״ובחרת בחיים״ או.. ״ובחרת בחיים״. השאלה איזה חיים. וכדתיים יש לדעת באלו חיים ראוי לבחור. לא לטייח. לא לנסות לעשות שעטנז.
אני אמנם דתי, אך אני דיי מאמין באחריות אישית ובהבנה שהשגחה הינה על מה שמחוץ לאחריותנו.
אך חיינו בידנו, ויציאה מהארון הינה בריחה, כניעה לפתרון הקל וחסר האחריות וחלום ורוד שסופו להתנפץ בשאון גדול שסופו קול ענות חלושה..