עניין נפלא בביאור הגמרא במסכת חגיגה (ט׳, עמוד ב׳): ״…ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת…״. כלומר, מלמדים חז״ל שאדם הלומד איזה עניין בתורה מאה פעם, אינו דומה למי שילמד את אותו העניין מאה ואחת פעמים.

אומר האריז״ל (שער המצוות, פרשת "ואתחנן") שהדברים כפשוטם ממש, כלומר – מבחינה רוחנית, שמו של השר הממונה על השכחה הוא מ״ס, שמניינו בגימטריה הוא 100 (הערך המספרי של האות מ׳ הוא 40, ושל האות ס׳ הוא 60 – סה״כ 100), וממילא, כאשר אדם שונה פרקו פחות מ-101 פעמים, יש ביד אותו השר לשכח מהאדם את התורה שלומד, אבל לאחר ששנה האדם את פרקו 101 פעמים – אין בכוחו של המלאך לשכחו.

ובין כה וכה, מוסיף האר״י ואומר, שאת כל התורה שהאדם שכח, יזכירו לו לעתיד לבוא בעולם הבא, כך שלעולם אין עמלו של האדם בתורה לשווא חלילה.

ומי ייתן שבפעם ה-101 יתבהר שהתורה וההלכה אינן פוסחות על אף יהודי באשר הוא יהודי, וכי הן שייכות לכולנו – סטרייטים, להט״בים, דתיים, חילונים, לבנים ושחורים.

#דבר_הלכה | Ran Nehoray Hen | #מעת_לעט