חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

סרוג עולה!

כשרעות ניצבת בדירתו של רועי הוא נשבר ומגלה לה שהוא הומו. "למה אתה יוצא עם בנות? זה לא בסדר", היא אומרת לו כשמבטה נעוץ ברצפה רגע לפני שהיא בורחת בפגיעות. "אני מצטער", הוא עונה לה, ובכך משתמש במילים שבעצם החברָה הדתית, וגם החילונית, צריכה לומר לו. צריכה לומר לנו * עמית לוי בביקורת טלוויזיה על "סרוגים"
סוף-סוף!
סוף-סוף!

בפרק הקודם רועי "זורק פצצה" – הוא מספר לאחיו נתי שהוא נמשך לבנים. השאלה הראשונה של האח המופתע היא אם גם מאיר, החברותא של רועי, הומו.
סיטואציה אפשרית במציאות? אולי. סיטואציה אמינה? לא. אפשרית טלוויזיונית? בהחלט לא.

ראשית, כלל גדול בתסריטאות – לשתול רמזים.
למעט רמז שטרם נפרע ולפיו נראֶה שאבא של רועי יודע משהו, ולכן הוא אומר לְרעוּת כי הוא במקומה היה חושב פעמיים אם להתראות עם הבחור הזה, קרי הבן שלו, ולמעט רבע רמז בכך שרועי מגלה טעם טוב בעיצוב – הצופה לא הוכן כלל לעניין הנטייה ההומוסקסואליות של רועי. וגם כל הרמזים הנ"ל נשתלו באותו הפרק שרועי יוצא מהארון. קצת מדי ומאוחר מדי.

שנית, כלל חשוב בתסריטאות – אמינות.
למה שהשאלה הראשונה של נתי תהיה על מאיר דווקא – דמות שזכתה בחצי דקת מסך כששוחחה שיחה קלה עם רועי רגע לפני שהחלו ללמוד בחברותא? זאת ועוד, כשרועי ומאיר שוחחו ובדיוק נתי נכנס לבית, לא נרשם דו-שיח בין נתי למאיר, וכלל לא ברור אם נתי מכיר אותו ואם זו הפעם הראשונה שהוא רואה אותו.
בתור הומו דתי בפני עצמי ובתור מי ששמע אין-סוף סיפורים על התגובות של אנשים לידיעה שהניצב מולם הוא הומו – הייתי מצפה שנתי ישאל שאלות אחרות. למשל, "אתה רציני" – שאלה שיכולה להתאים לאופי של נתי. או למשל "מאיפה אתה יודע?" – שאלת דבילית שסטרייטים אוהבים לשאול כאילו להם מישהו אמר שהם סטרייטים. אפילו הייתי מצפה שאת המשפט שנתי אומר לקראת סוף השיחה – "אבל אתה לא נראה הומו", הוא יאמר מיד בתחילתה.

ועוד בעיית אמינות מצאתי בכך שנִראֶה שנתי הראשון שיודע על נטייתו של רועי, אבל משום מה לא נרשמה אצל רועי כל בושה או רמז לבושה. כמעט כל הומו דתי יכול לכתוב מגילות על הפעם הראשונה שהעז לספר למישהו את סודו הגדול, ועל הרגשת אי-הנעימות והבושה הטבועים בנו לאחר שנים רבות כל כך של הכחשה והסתרה, ואילו רועי "נופל על נתי" בשופי ובלי בעיות.

אבל מה לי כי אלין – "סרוגים" עושה יחסי ציבור מעולים לנושא ההומואים הדתיים ותיזכר כתכנית הדגל ששמה את הנושא על שולחן הסלון בשעות צפיית שיא בפני רבבות בני אדם. אל תשכחו שבתום העונה השנייה ב-yes הסדרה תשודר גם בערוץ 2.

"סרוגים" גם סוף-סוף מַראָה מה קורה לצד השני של המטבע. בעוד עדיין יש רבנים שחושבים שחתונה היא פתרון, ושאם הומו יתחתן יעבור לו, כעת רואים שיש שני צדדים למטבע. יש גם בחורה במשוואה הזו, רעות במקרה הזה. בסדרה רואים את התקוות שהיא תולה ברועי, את האכזבה שלה, את הכאב שלה, את שברון הלב שלה, את הבכי שלה על הספסל הציבורי, את חוסר ההבנה שלה מה היא עשתה לא בסדר או אמרה לא בסדר או התנהגה לא בסדר שגרר את זריקתה בידי רועי, הבחור שעמו הייתה לה כימיה טובה.

"סרוגים" גם חושפת את הצביעות של החברה הדתית. נתי מנסה לשדל את רועי שלא יעשה את הצעד המתבקש: להסביר לרעות שהפעם הקלישאה נכונה – זה באמת לא היא אלא הוא. הסיבה לדאגה של נתי היא שמירה על שמו הטוב. שלו עצמו, ולא של רועי. שחלילה החברָה המושלמת מסביב לא תדע שלרופא המהולל יש אח הומו, כמו שמתריס בפניו רועי.

אבל כשרעות ניצבת בדירתו של רועי כשהיא חסרת אונים – רועי נשבר ומגלה לה. "למה אתה יוצא עם בנות? זה לא בסדר", היא אומרת לו כשמבטה נעוץ ברצפה רגע לפני שהיא בורחת בפגיעות. "אני מצטער", עונה לה רועי, ובכך משתמש במילים שבעצם החברָה הדתית, וגם החילונית, צריכה לומר לו. צריכה לומר לנו.

סרוגים, yes Stars Drama HD, יום ראשון, 22:10

– – – –
ביקורת טלוויזיה זו פורסמה גם ב-nrg יהדות, א' באדר תש"ע; 15 בפברואר 2010

אם מצעד הגאווה בתל אביב הוא חגיגה המונית של חופש, אצלנו זה מאבק קיומי ויומיומי.

בשנה שעברה, לקראת המצעד השני, העימות בין חושך לאור הגיע לסף פיצוץ. המשטרה, בעקבות איומים לפגוע במצעד, דרשה לשנות את התוואי ולהרחיק אותנו ככל שניתן מהגרעין התורני המאיים, כלומר מהרחוב שבו גדלתי ומלב היישוב שלי. בהתערבות בג"ץ, שלמרבה המזל עדיין קיים במדינה הזאת, חלחלה ההבנה שלא יעלה על הדעת שבזמן שמצעדי דגלים ואירועי דת מתקיימים במועצה בשפע, תיאסר צעדה למען הסובלנות. בסופו של דבר, למרות נהירה המונית ומרגשת של תומכים מכל קצוות הארץ, היו שם יותר שוטרים מצועדים.

קרא עוד »

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

"דברו איתנו – לא עלינו"

איך להט"בים דתיים מעיזים לדרוש להיות חלק אינטגרלי מכל קהילה דתית שקיימת, ואיך הם מעיזים להשלים עם העובדה שרבש"ע ברא אותם כמו שצריך, יצירה נאה ושלמה? אולי כי זה לא טעות ולא ניסיון? | דעה

קרא עוד »

אני זוכר את זה, שהוא הביט בי ואמר ש״זה לא אמיתי ורק מחשבות שווא ואי אפשר באמת לאהוב בנים, אתה לא רוצה למות לבד״.

אני זוכר את היום הזה טוב מאוד, כי הוא שרט לי את הלב. זוכר איך אבא שלי אסף אותי אחרי זה עם המונית שלו, ואיך נכנסתי וישבתי במושב האחורי כאילו הייתי לקוח זר, ורציתי שהוא ישאל אותי מי כיבה לי את הלב, איך היה אצל הרב, אבל אבא לא שאל.

קרא עוד »

שתפו את המאמר