במפגש נסינו להתחקות אחרי דפוס הדייטים במקרא תוך קריאת שלושה סיפורים שונים והבנת דפוס ההיכרות החוזר. במפגש גילינו כי הבאר שימשה מקום המפגש כי שם נחשפים התכונות האמיתיות של האדם (ללא פילטרים וכו'). לבסוף, נסינו לחבר את זה לימנו כאשר עסקנו בשאלה אילו תכונות חשובות לי באמת במציאת זוגיות ואיך ניתן למצוא את המבוקש ב"באר הדיגיטלית".
הרכבת גולשת לתחנה ואני עולה, ושוב תפילה קטנה שאלוהים יעזור לי עם הנוער הירושלמי הקט הזה שלא חטא כי לא ראה קוויריות או שלא חטא שהסתובב ביום חמישי אחד במרכז העיר ונתקל בי. שאלוהים יעזור.
קשיים אישיים ודיסוננסים זהותיים נתפסו בעבורי כחובה דתית. חשבתי שעל מנת לא להפוך את הדתיות שלי לפלסטר ליברלי, אני חייב להמשיך לתפוס בדעות שצרמו והפריעו לי. לא רציתי "לפתור" את השאלה הלהט"בית או הפמיניסטית. פתרון היה בעבורי השטחה, רידוד של המורכבות הקיימת.
"יצאתי מהארון בגיל 10. בגיל 22 התחתנתי עם סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון"
גם לנו זה קרה…
הכל התחיל, איך לא, בשבת חברותא, אי שם לפני 9 שנים בגוש עציון. דווקא אז, לא קרה כלום וכל אחד המשיך בחייו.
אבל חייב להיות סוף טוב, אז רצה הגורל ויצאנו כעבור 3 שנים לטיול פסח של…חברותא. וכן, שם כבר נוצר הקליק ומאז הכל התגלגל…
במשך תקופה ארוכה חשבתי שהקולות בראש שלי, אותם קולות שאמרו לי שאני טעות, שאני מקולקל, שאני לא ראוי לאהבה – הם האור, ואני החושך.
