סיכום מפגש שביעי של דָּרְשֵׁנִי | "לגלגולו של האור הראשון"

המבט מופנה פנימה אל ליבו של האדם, אל האור הגנוז בו. הדלקת הנר, נר איש וביתו מציתה בנו אור חדש בכל פעם ופעם.

חג החנוכה הוא חגה של תורה שבעל פה, של המאמץ והיוזמה האנושיים. וככזה הוא עבר הרבה גלגולים, מחג מקדשי המתמקד בחנוכת המזבח לחג שהמוקד שלו הוא הדלקת נרות של מנורה, שמן ואור. מחג שנוצר בקונטקסט של זמן (בית שני) אך במעשה דרשני, כדרכה של תורה שבעל פה, משיל מעליו את הקונטקסט המסוים ומלווה אותנו בכל תקומה ומקום בו אנו נמצאים. המבט מופנה פנימה אל ליבו של האדם, אל האור הגנוז בו. הדלקת הנר, נר איש וביתו מציתה בנו אור חדש בכל פעם ופעם.

וכמו חג חנוכה, גם אור שבעת ימי בראשית, עמד הקב"ה וגנזו לצדיקים ועלינו מוטלת החובה לדרוש אותו תרתי משמע ולהצית אותו בכל יום מחדש. כדברי השפת אמת "שיש נקודה א' טהורה בכל איש ישראל רק שהיא נסתרת וגנוזה באמת… למצוא סיוע ע"י מצות נר חנוכה למצוא ע"י הנרות בחי' הנגנז. ועיקר גניזה הוא בחושך שצריכין נרות לחפש ולמצוא"

רוצים ללמוד איתנו בבית המדרש שלנו דָּרְשֵׁנִי? לחצו כאן

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל. זה אף פעם לא היה עניין גדול מבחינתי, פשוט בגיל מסוים הבנתי שקוראים לזה להיות שמאלי, ושרוב בני האדם משתמשים ביד ימין.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *