השבוע במסגרת תוכנית דרשני התכבדנו לארח את הרב נדב ברגר, ראש בית המדרש במכון הדר ישראל.
פתחנו את הלימוד בציווי מנחת העומר בספר שמות, וראינו את פער בין איך אנחנו מבינים את העומר, וחג השבועות היום. בתיאור בספר שמות הבאת העומר קשורה לתהליך חקלאי, בזמן הקצירה ובאופן מקומי. זה גם תהליך אישי, שכל אחד ואחד אמור לעשות.
ברם, עם הזמן, העומר הפך לטקס ציבורי, והזמן שלו נקבע בזיקה לחג הפסח (גם המחלוקת המפורסמת בין החכמים לבייתוסים). רואים שחז"ל תפסו את הבאת העומר כעבודה, הדומה לביכורים, ולא רק כתהליך טבעי חקלאי.
כשזמן חג השבועות הופך להיות קבוע, כבר אין סיבה אמיתית לספור, ולכן גם את עצם הספירה חז"ל תפסו כמצווה בפני עצמה. עם זאת, קבעו חכמים "שכל אחד ואחד " חייב לספור, מה שמשמש את התהליך האישי של כל אחד ואחד במקור המצווה.
הלימוד היה מחדש, ונתן משמעות חדשה לספירת העומר בערבית שהתקיימה אחריו.
רוצים ללמוד איתנו? מעוניינים להחכים וללמוד במרחב תורני ובטוח?
בקרו באתר שלנו או הרשמו לערוץ ההודעות וקבלו עדכונים על מפגשי לימוד וגם על פעילויות נוספות >>
