Search
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
Search

סיכום מפגש אחד עשר של דָּרְשֵׁנִי | "תפילה לעני כי יעטוף"

השבוע חגגנו את ט"ו בשבט בבית מדרש דרשני עם לימוד משותף וסדר ט"ו בשבט. התחלנו בלדבר על הדרך בה הגענו לחגוג את ט"ו בשבט כפי שנהוג כיום, החל מחג שהוא בעצם ראש השנה לאילנות בצורה הלכתית נטו לחג שמדברים וחוגגים את פירות הארץ ומצוותיה.

השבוע חגגנו את ט"ו בשבט בבית מדרש דרשני עם לימוד משותף וסדר ט"ו בשבט. התחלנו בלדבר על הדרך בה הגענו לחגוג את ט"ו בשבט כפי שנהוג כיום, החל מחג שהוא בעצם ראש השנה לאילנות בצורה הלכתית נטו לחג שמדברים וחוגגים את פירות הארץ ומצוותיה.

משם התמקדנו במצוות ערלה, האוסר על שימוש פירות האילן בשלוש השנים הראשונות, וסופרים את שנות האילן מט"ו בשבט. למה ציוונו על המצווה הזאת? לכאורה, זה מאוד פשוט – צריך לתת לפירות להתבשל כדי שיהיו הכי טובים למאכל.

המדרש בויקרא רבה מדייק את הדברים. הוא מבקר את האדם הראשון שלא יכל להתאפק מלאכול מעץ הדעת כשבני ישראל יכולים להתאפק מלאכול מאילנות ולשמור איסור ערלה. האם באמת הביקורות הזאת הגיונית אבל? הרי האיסור מלאכול מעץ הדעת הוא איסור עולם, ואיסור ערלה הוא רק שלש שנים!

לשאלה הזאת, ראינו שתי תשובות. אחת, של שערי אורה, שבעצם גם האיסור לאכול מעץ הדעת היה לחכות לערלה מלפני לאכול ממנו! אולם, השפת אמת הציע פתרון אחר, שהצווי לבני ישראל הוא תיקון מהאכילה מעץ הדעת, בבחינת סור מרע ועשה טוב.

אם הפירושים השונים יכולנו לדבר על המשמעויות השונות של מצוות ערלה לחיים שלנו. איך להסתכל על המשברים שלנו? האם כדי שיהיה טוב צריך גם רע? האם הדיכוטומיה הזאת נכונה בכלל? לפעמים יש רק טוב ויותר טוב.

היה מעניין ומרתק! מחכים ללימוד הבא בעוד שבועיים בתוכנית דרשני.

אנשים שנולדו עם נקודות חן צריכים להתפלל בחלק האחורי של החדר

אני חושב על זה שעם הזמן, נהיינו יותר מרק אדם וחווה. ככל שיש יותר בני אדם, ככה יש גם יותר גיוון חיצוני ופנימי, דעות וצורת מחשבה שונות. אך לפני זה, הנה כמה מילים על שנאת חינם

קרא עוד »

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל. זה אף פעם לא היה עניין גדול מבחינתי, פשוט בגיל מסוים הבנתי שקוראים לזה להיות שמאלי, ושרוב בני האדם משתמשים ביד ימין.

קרא עוד »

שתפו את המאמר