אייסכינס תבע את טימרכוס לדין כדי לסלק יריב פוליטי מסיעה יריבה. הוא ביסס את תביעתו ואת טיעוניו על החוק שלפיו מי שזנה וקיבל תשלום בעבור שירותים מיניים מקוצצות זכויות האזרח שלו: הוא אינו יכול עוד להשתתף בחיי הציבור, לכהן בכהונות ציבור, לנאום באספות עם ולתבוע לדין. הוא זכה במשפט.
כאמור, נאומו של אייסכינס 'נגד טימרכוס', הוא היצירה היחידה ששרדה מהספרות היוונית העוסקת כולה ביחסים חד-מיניים בין גברים. הנאום נועד לשכנע את הקורא, כמו ששכנע בשעתו את קהל השומעים, בתקפוּת התביעה והוא מבטא במידה רבה דעות רווחות, וגם את מה שהיה אפשר לומר ברבים באמצע המאה הרביעית לפסה"נ על אהבת גברים חד-מינית.
נגד טימרכוס – על אהבת גברים
שפה: עברית (בתרגום של דבורה גילולה – פרופסור בגמלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקרת לימודים קלאסיים ותולדות התיאטרון)
כריכה רכה, 148 עמודים, הוצאת מאגנס 2005
עוד פרטים על התביעה תמצאו כאן.
(מתוך אתר הוצאת מאגנס)
