נִסָּיוֹן עֲשִׂירִי; פְּרֵדָה

אריאל


גַּם הָאֱלֹהִים נוֹתַר לְבַדּוֹ וְהָאֱלֹהִים

יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף

וְאִמָּא שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה וַאֲנִי

מְבַקֵּשׁ אֶת צְעָדָיו

וְהָאֱלֹהִים נִסָּה וְהִתְיָאֵשׁ וַאֲפִלּוּ הוּא

כִּבְיָכוֹל

עָזַב

הָלַכְנוּ עַד כֹּה

וּמָה עַכְשָׁו

בְּהוֹדָעוֹת שֶׁל שַׁחַר וְשֶׁל בֵּין עַרְבָּיִם

אֲנִי עוֹד מִתְפַּלֵּל אֵלָיו

וְהוּא לֹא עוֹנֶה וַאֲנִי הָיִיתִי

יְחִידוֹ אֲשֶׁר אָהַב

וּמִי יוֹדֵעַ מִי עוֹקֵד וּמִי הַנֶּעֱקָד

וּמִי מֵנִיף הַמַּאֲכֶלֶת וּמִי

נֶאֱחַז בִּסְבַךְ גַּעְגּוּעָיו

וּמִי שִׁעֵר שֶׁדַּוְקָא

הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה הָאַחֲרוֹן

יִכְאַב מִכָּל קוֹדְמָיו

להורדת החוברת המלאה לחץ כאן

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל. זה אף פעם לא היה עניין גדול מבחינתי, פשוט בגיל מסוים הבנתי שקוראים לזה להיות שמאלי, ושרוב בני האדם משתמשים ביד ימין.

קרא עוד »

אני לא מוכן יותר לשקר. לחייך ולהגיד שהכל סבבה כששואלים איך היה בצבא, אני היום כבר לא חיי בפחד, אני חיי בכעס ואני לא אשתוק.

* לחברה שנעלו אותי מחוץ לחדר בגשם, בשלוש בלילה, כי פחדו שההומו שאיתם בחדר יגע בהם: אני מקווה שתגבשו לעצמכם זהות מורכבת ועשירה, כזאת שלא מבוססת ורק על גבריות רעילה ווסאח של יחידה מובחרת ותפסיקו להרגיש שהומו ששוקל 60 קילו מאיים לכם על הקיום.

קרא עוד »

במשך שישה שבועות כמהתי לילד

זו האמת הפריווילגיות שלי. בין הילד השלישי לרביעי עברתי לידה שקטה, כזו שהשאירה אותי ריקה וכמהה. שישה שבועות של חוסר גדול, של ריק. (לאחריהם תשעה חודשים מהולים בחרדה אבל זה כנראה לפוסט אחר)

קרא עוד »

כשרציתי לגייר את הילדים

כשרציתי לגייר את הילדים, לא יכולנו לעשות את זה בארץ. אף בית דין אורתודוכסי פה לא סמך עליי שאגדל ילדים יהודים. מצאנו בית דין אורתודוכסי בניו-יורק, ותוך כדי שאנחנו מתכננים טיסה עם שני תינוקות ושמונה מאות מזוודות על פני חצי יבשת, אדם שאל אותי: בשביל מי אתה עושה את זה? מי הקהילה שלך? שלושה רבנים שמעולם לא פגשת באפר-ווסט-סייד?

קרא עוד »

שתפו את המאמר