משהו קטן על ״סערת הדוריטוס״

משהו קטן על ״סערת הדוריטוס״ (לא זאת שבקיבה שלי במקום ארוחת ערב פעמיים בשבוע), שהוא בעצם משהו קטן וחשוב על הומופוביה גם בכל סערה אחרת.

משהו קטן על ״סערת הדוריטוס״ (לא זאת שבקיבה שלי במקום ארוחת ערב פעמיים בשבוע), שהוא בעצם משהו קטן וחשוב על הומופוביה גם בכל סערה אחרת.

הומופוביה היא גם צורה מסויימת של הטרדה מינית. לכאורה זה מובן מאליו, הרי אם נטפלים אלינו ומטרידים אותנו בגלל הזהות המינית שלנו אזי זה השם המדויק, ובכל זאת אנחנו לא מספיק מדברים על הפן הזה.

יש להומופוביה הרבה סיבות חברתיות ותרבותיות, אבל נדמה שבארץ על כולם מנצחת אחת. להומופובים היהודים כאן יש תירוץ מאד נוח בדמות ציטוט קצרצר מספר ויקרא, שאוסר על משכב זכר. והאיסור הזה, אל תתבלבלו לרגע, הוא לא הסיבה שהם הומופובים – הם היו שונאים ונגעלים מהומואים גם אילולא היו מאמינים בתנ״ך. תשאלו את כל שאר הציווילזציות שמצאו תירוצים נוחים אחרים לאורך ההיסטוריה, ומנגד, תראו את כל הדתיים והדתיות שאהבת החינם שבליבם מגשרת בין אמונתם היהודית לבין היחס השווה שהם מבקשים להעניק לאדם באשר הוא אדם. ובכל זאת, התירוץ הזה נשלף ונזרק לאוויר בקלות כאילו היה עניין של מה בכך.

אבל זה לא עניין של מה בכך. תסתכלו בזוג המקסים שבפרסומת (שאני נמנע מלתייג כי לא יודע אם חפצים בכך), בבת המתוקה שלהם. מה בין התמונה הזאת לבין משכב זכר? זאת תמונה משפחתית, חמה ואוהבת, כזאת שיש לכולנו עם ההורים והמשפחות שלנו. כזאת שיש לרבים מאותם הומופובים והומופוביות בעצמם בתמונות הפרופיל כאן בפייס, או תלויות על קירות הבית. ובכל זאת, כשמדובר בהומואים הם לא רואים בתמונה הזאת אלא משכב זכר. אקט מיני שאליו מצטמצמת כל הזהות של המצולמים.

הרבה פעמים מאשימים את הקהילה ההומואית בהחצנת המיניות, אומרים שאנחנו מקדשים אותה בכך שאנחנו נותנים לה להגדיר אותנו, שהיא הפכה לחזות הכל. האמת היא שמי שמחצין ומשתמש במיניות שלנו הכי הרבה הם דווקא ההומופובים, שהופכים כל רגע בחיים שלנו למיני בכך שהם מתרצים את הסלידה שלהם מאיתנו באיסור על אקט מיני אחד ספציפי.

דמיינו שהייתי מעיז להשמיע את דעתי הלא רלוונטית על יחסי המין של זוג כלשהו, ודאי אם איני מכיר אותם, ודאי אם הוא דתי, ודאי וודאי אם עשיתי זאת על סמך תמונה משפחתית תמימה עם הילדים. דמיינו שהייתי מעיז לשאול ״אוי איזו תמונה מתוקה עם הילדים, באיזו תנוחה עשיתם אותם?״ (באופן אירוני, דווקא במשפחה שלהם אשכרה יש קשר ישיר בין מיניות לבין הילדים, אבל אולי בלי לימודי ליבה לא יורד האסימון שאצלנו האחד לא מוביל לשני).

למה במקרה ההטרוסקסואלי ברור שמדובר בהטרדה מינית, שרק עצם האיזכור של סקס בהקשר לאהבה זוגית ומשפחתית הוא חציית קו אדום מובהקת, ואילו במקרה ההומואי נזרקות המילים ״משכב זכר״ והתשובה האוטומטית שלנו היא ״הומופוביה״?

אז מהיום תזכרו ושימו לב – זאת לא רק הומופוביה, זאת גם הטרדה מינית. אם מישהו ראה תמונה שלכם, או של כל הומו אחר, שאינה תמונה שצילמתם בעת משגל, ובכל זאת עלה לו לראש משכב זכר, הוא לא רק הומופוב – הוא ממש סוטה מין. מטרידן. תגידו לו את זה, תשפכו על זה אור. לא מאיים עליהם שנקרא להם הומופובים, אין לזה משמעות מבחינתם. אבל הם כן מתהדרים בצניעות, ולחשוב מחשבות זימה אנאליות כשרואים תמונה של זוג הורים והתינוקת שלהם זה הדבר הכי לא צנוע ששמעתי, וזה יותר סוטה מההומו הכי מוחצן שאי פעם ראיתי (במראה).

#דעה | Mich Kowalski

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *