בחול המועד סוכות, מוביל חברותא החרדית ישראל שלג אירח אותנו עם בן זוגו עוז בסוכה שלהם בלוד. הם הכינו עבורנו פיצות, רביולי וסלטים וערכו עבורנו פעילות מקסימה.
יש משהו מרגש בסוכה – המקום הזמני, הפשוט, החשוף לרוח – שמזמין אותנו לעצור, להביט זה בזה באמת, ולשאול את עצמנו:
למי פתוחה הסוכה שלי? למי אני מאפשר להיכנס אל הלב שלי, וממי אני עדיין חושש?
במפגש עסקנו ברעיון של הכנסת אורחים לא רק מבחוץ, אלא מבפנים.
כל אחד ואחד מאיתנו קיבלו “אורחים” שונים – דמויות מהחיים שלנו, מהקהילה שלנו, מהעולם החרדי והעולם הלהט"בי – ושאלנו:
האם אני מצליח להזמין לסוכה שלי את הרב שלי, את האחות שמתקשה להבין, את הטרנסית מהקהילה שנראית אחרת,
את החבר הישן מהישיבה, או אולי את הילד שהייתי פעם – זה שפחד שיום אחד יגלו מי אני באמת?
בין השיתופים עלו סיפורים אמיצים, רגעים של כאב וגם של פיוס,
והבנו כמה כולנו צמאים לסוכה שבה אפשר פשוט להיות – בלי להסביר, בלי להצטמצם, בלי להתנצל.
הלוואי שנדע כולנו להקים סוכה בלב – כזו שמקבלת, שמקשיבה, ושיש בה מקום לכולם.
