מיך קובלסקי
מצעד הגאווה בירושלים הוא לגיטימי כי ככה. כן – כי ככה. אנחנו חייבות להפסיק כקהילה להתאמץ כל כך להצדיק ולהסביר ולהנגיש את קיומו. כל שנה מחדש אותו סיפור, מגיעים כל ה״לא הומופובים בכלל אבל בירושלים זה מוגזם״ ומפילים אותנו באותה מלכודת, ואנחנו כבר מתורגלות ומיד באוטומט מתחילות להסביר:
אבל ירושלים היא הבירה ושם הכנסת; אבל המצעד לא עובר באף איזור חרדי; אבל בירושלים בניגוד לתל אביב אף אחד לא ערום; אבל אנחנו עדיין מופלים בחוק ולכן חשוב לנו למחות; אבל במצעד צועד גם הגוש הדתי הגאה.
כל התשובות האלה כמובן טובות ונכונות, ולצערנו הרב אפילו נכתבו בכל כך הרבה דם, אבל משנה לשנה מערכת העצבים שלי מגיבה יותר רע לראות אותן חוזרות על עצמן, כי הן מפספסות נקודה הרבה יותר בסיסית ופשוטה.
מצעד הגאווה בירושלים הוא לגיטימי כי ככה. כן – כי ככה. כי למי אכפת שמישהו אחר חושב שלא. מצעד הגאווה כשמו כן הוא, אנשים צועדים ברחוב. במקרה הזה רובן להטב״קיות. מותר לנו. למה? כי ככה. כי הרחוב ציבורי ואנחנו הציבור, אנחנו הציבור הירושלמי, ובא לנו לצעוד בשטח ששייך גם לנו. ואנחנו עושות את זה כחוק ובאופן מוסדר ומי שזה בא לו ברע שיתפוצץ סורי. או שלא יתפוצץ, מה שנוח, רק שלא יעיז לפוצץ אותנו.
חבצלת חושבת שהמצעד מיותר? שלא תצעד.
ירובעם חושב שהמצעד מוגזם? שלא יבוא.
לדודה של גיסתו של ההוא מקומה מעלייך במשרד יש דעות? יש לה גם בריחת שתן ומתכון לפשטידה הכי דלוחה שאי פעם נאפתה, לא כל דבר שיש לה צריך להפוך לדיון.
לפעמים ההסברה הכי טובה היא פשוט לא להסביר. אף אחד מעולם לא נדרש להסביר למה הוא הולך לקולנוע בציבור ולמה הוא אוכל פלאפל לצהריים בציבור כי אלה דברים יום יומיים שזכותו של כל אחד לעשות. גם ללכת ברחוב זה דבר יום יומי שזכותנו לעשות. ופעם בשנה אנחנו בוחרות לעשות את זה כולנו ביחד. ככה כיף לנו. ואם זה בא לך רע, אז מזל שאתה סתם בן אדם רגיל כמו כל אחד אחר ואף אחד לא מבקש את רשותך לצאת מהבית.
אז מהיום כששואלים אותנו למה מצעד גאווה בירושלים, בואו פשוט נתחיל לענות ״כי ככה״. או ״כי מתחשק לנו״. ״כי רצינו״. ומי שנפגע מזה שאת הולכת ברחוב, תמסרי לו שהוא דוחה אותי אישית ובי מאוד פוגע דווקא כשהוא הולך ברחוב. מעניין אם הוא מוכן להישאר בבית רק כדי לא לפגוע בי או שהוא מצפה לזה רק מאנשים לא סטרייטים.
חג גאווה שמח 
#דעה | מיך קובלסקי
