My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו

מפגש תמוז: הומואים-דתיים עם הומואים-ערבים-מוסלמים-דתיים

סיכום המפגש המיוחד של חברותא עם לסביות והומואים מהמגזר הערבי
(למצולמים אין קשר לכתבה)
(למצולמים אין קשר לכתבה)

למפגש הזה הגענו סקרנים ביותר. הרי לא בכל יום יוצא לנו לפגוש בתרבויות אחרות, ואם זו תרבות אחרת שנוסף אליה גם הפן ההומו-לסבי וגם הפן הדתי – על אחת כמה וכמה.

למפגש הגיעו ארבעה חברֶה מהמגזר הערבי: שני הומואים ושתי לסביות – כולם מוסלמי, חלק מהם דתיים. ההתרגשות ניכרה בפניהם בתחילת המפגש כמו גם ההתרגשות שלנו ממה יאמרו ומהשאלות הרבות שכבר היו טעונות בקננו.

הם סיפרו את סיפורם האישי. כל אחד וסיפורו הוא. סיפורים ששונים זה מזה, אך רב בהם המשותף שחשף את האופן שבו האיסלאם מתמודד (או ליתר דיוק, לא מתמודד) עם העניין ההומו-לסבי. הם ציטטו לנו מהקוראן, והיה מעניין לגלות ש"הומו" בערבית הוא "לוט" (סיפור סדום ולוט המופיע במקרא), וגם לגלות שאסור לערבים לישון בלילה בסביבות ים המלח בגלל חטאם של אנשי סדום.

במפגש שמענו על המבוי הסתום שעומד בדרכם של הומואים ולסביות ערביים המעוניינים לחיות את חייהם, ועל כך שהקרבה לתרבות הישראלית הפתוחה יותר לא ממש מסייעת. היה גם מעניין לגלות שבלבנון יש פתיחות יותר גדולה לנושא וגם באוכלוסיות איסלאמיות באירופה.

הפגישה הייתה מרתקת, והזמן היה קצר מדי לכלל השאלות שהופנו: התייחסות של אנשי דת מוסלמים, השפעת יציאה מהארון על המשפחה (ממש כמו אצל חרדים!), עזיבת נשים את הבית (הידעתם שאישה מוסלמית לא עוזבת את הבית עד נישואיה? ומה אם היא לסבית?), קבוצות חברתיות וקבוצות תמיכה להומואים ולסביות במגזר הערבי, סיפורים על אפליה מצד הומואים ישראליים (אתה ערבי? לא תודה!) וגם סיפור של אחד הנוכחים על יציאה אמיצה.

סיכום מפגש זה גם תועד בעיתון ידיעות אחרונות.
וכמו כן באתר nrg יהדות.
וגם בעיתון "זמן ירושלים", י"א בסיוון התשס"ט (3.7.09) – לחצו להגדלה:

לקריאה בגודל מלא לחצו על התמונה

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אין זה מקומם של יהודים

לפני מאתיים שנה, כאשר בקייב הלכה אדל לבית הספר וסיימה לאכול את ארוחתה, היא מלמלה בשפתיה את ברכת המזון. כאשר שמעו על כך הבנות האחרות הלשינו עליה למורה כי היא יהודיה ומשכו אותה משערה. לפני אלף שנה, כאשר יוסף הלך בשווקים שבפס, לקחו ממנו כמה בחורים את ספריו וזרקו אותם לבאר רק משום ש"אין זה מקומם של יהודים".

קרא עוד »

חורבן, כמו פורקן הוא תוצר של פעולה מתמשכת, הוא לא קורה מעצמו יום אחד

לכל אחד מאיתנו יש איזו ארץ מובטחת, נחלה שאליה הוא שואף להגיע בה למנוחה, לפחות בדמיון. אף אחד לא מבטיח לנו שהדרך לשם תהיה קלה. כל אחד יתמודד בדרך עם יציאה ממצרים. לשלוח מרגלים קצת יותר קשה לנו, אבל כמעט כולנו זוכים להבלחות של החיים להם אנחנו מייחלים. פעמים רבות שיתקוף אותנו הפחד בנקודות האלה וזו משימה קשה לא להוציא דיבת התמונת עתיד הזו רעה, לא להגיע לבכית חנם.

קרא עוד »

הסיפור של שמעון אזולאי

"יצאתי מהארון בגיל 10. בגיל 22 התחתנתי עם סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון"

קרא עוד »

שתפו את המאמר