
למפגש הזה הגענו סקרנים ביותר. הרי לא בכל יום יוצא לנו לפגוש בתרבויות אחרות, ואם זו תרבות אחרת שנוסף אליה גם הפן ההומו-לסבי וגם הפן הדתי – על אחת כמה וכמה.
למפגש הגיעו ארבעה חברֶה מהמגזר הערבי: שני הומואים ושתי לסביות – כולם מוסלמי, חלק מהם דתיים. ההתרגשות ניכרה בפניהם בתחילת המפגש כמו גם ההתרגשות שלנו ממה יאמרו ומהשאלות הרבות שכבר היו טעונות בקננו.
הם סיפרו את סיפורם האישי. כל אחד וסיפורו הוא. סיפורים ששונים זה מזה, אך רב בהם המשותף שחשף את האופן שבו האיסלאם מתמודד (או ליתר דיוק, לא מתמודד) עם העניין ההומו-לסבי. הם ציטטו לנו מהקוראן, והיה מעניין לגלות ש"הומו" בערבית הוא "לוט" (סיפור סדום ולוט המופיע במקרא), וגם לגלות שאסור לערבים לישון בלילה בסביבות ים המלח בגלל חטאם של אנשי סדום.
במפגש שמענו על המבוי הסתום שעומד בדרכם של הומואים ולסביות ערביים המעוניינים לחיות את חייהם, ועל כך שהקרבה לתרבות הישראלית הפתוחה יותר לא ממש מסייעת. היה גם מעניין לגלות שבלבנון יש פתיחות יותר גדולה לנושא וגם באוכלוסיות איסלאמיות באירופה.
הפגישה הייתה מרתקת, והזמן היה קצר מדי לכלל השאלות שהופנו: התייחסות של אנשי דת מוסלמים, השפעת יציאה מהארון על המשפחה (ממש כמו אצל חרדים!), עזיבת נשים את הבית (הידעתם שאישה מוסלמית לא עוזבת את הבית עד נישואיה? ומה אם היא לסבית?), קבוצות חברתיות וקבוצות תמיכה להומואים ולסביות במגזר הערבי, סיפורים על אפליה מצד הומואים ישראליים (אתה ערבי? לא תודה!) וגם סיפור של אחד הנוכחים על יציאה אמיצה.
סיכום מפגש זה גם תועד בעיתון ידיעות אחרונות.
וכמו כן באתר nrg יהדות.
וגם בעיתון "זמן ירושלים", י"א בסיוון התשס"ט (3.7.09) – לחצו להגדלה: