חברותא חגג יום הולדת שנתיים בערב מיוחד שכלל שני דברים מרכזיים:

* הענקת תעודות הוקרה לפועלם של הרב רונן לוביץ' ושל הבמאי שמחה (סנדי) דובובסקי

* ההופעה הַכּשרה "קרנבל ברשות התורה" של הסטנדאפיסט יאיר אורבך ("האקדמיה לצחוק", "רוצה מצוות")

הנימוקים לבחירת מקבלי תעודות ההוקרה:

הרב רונן לוביץ' – הרב הראשון שפרסם מאמר ששם על הבמה התורנית את הנושא ההומו-לסבי הדתי-אורתודוקסי, ובו קרא לסובלנות. לפני 14 שנים, בתשנ"ו, פורסם המאמר בבמה דתית, בחוברת "מים מִדָלְיָו", ואחר כך, בתשס"א/2001, פורסם בגרסה מקוצרת יותר בכתב העת הדתי "דעות". המאמר גרר תגובות וזכה להדים רבים, ובכך הציף לדיון פומבי ראשון את הנושא שאפילו בחדרי חדרים כמעט שלא נגעו בו בשיח הרבני.

הרב לוביץ הוא הרב של ניר עציון, ולשמחתנו, הוא הגיע מן הצפון הרחוק כדי לכבד אותנו בהשתתפותו.

לחצו כאן לתעודת ההוקרה.

שמחה (סנדי) דובובסקי – הבמאי הראשון שיצר, הפיק וביים סרט שהביא למרקע את סיפורם האישי של הומואים ולסביות בעולם הדתי. סרטו לפניך ברעדה הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם, קצר שבחים וזכה בפרסים רבים. בתשס"ב/2001 יצא הסרט לאקרנים בארה"ב, ובתשס"ד/2004 שודר הסרט בארץ בשעות צפיית שיא בערוץ 2.

לחצו כאן לתעודת ההוקרה.

לצערנו, דובובסקי חי בחו"ל ולא יכול להגיע, ולכן הקרנו מילות תודה ששלח לנו.

המפגש היה בירושלים במיקום חדש, יום חמישי, י"ג בשבט תש"ע, 28.1.10, בשעה 20:00.

סיכום המפגש:

במפגש השנתיים של "חברותא" התחדשנו במיקום חדש ויפה, אי שם בתוככי ירושלים. את הבאים קידמו בלונים, שלטי יום הולדת, כיבוד, יין וכמובן עוגת יום ההולדת, שבמיטב המסורת עוד מיום ההולדת הקודם (זוכרים?) הייתה עטורת נרות יומולדת שנזלו על הציפוי, אבל איכשהו הצלחנו לאכול אותה. יאאאמ.

עמית פתח את האירוע בברכות לכל המשתתפים והעוסקים במלאכה, וגם העניק תעודות ל"אנשי השנה" של חברותא:

הרב רונן לוביץ', שהגיע לאירוע מהצפון הרחוק עם אשתו; סנדי (שמחה) דובובסקי, יוצר הסרט "לפניך ברעדה", ששלח ברכת וידאו נרגשת מפסטיבל הקולנוע "סאנדנס" (ואפילו סיפר שהכשיר שם מטבח).

הרב רונן לוביץ' סקר סקירה מעניינת את המניעים שהביאו אותו לכתוב את מאמרו שהיה בעצם המאמר ההלכתי הראשון שעסק בהומואים דתיים. כמובן שלמאמר היו הדים – טובים וגם רעים – והרב לוביץ' סיפר לנו עליהם ועל המפגשים הרבים עם הורים לילדים חד-מיניים שבאו לקבל עצה וגם תמיכה.

הרב ציין את התמורות בקרב הציבור הרבני מאז כתיבת המאמר, וגם ניסה להתוות את הכיוון התורני לנושא. הרב נגע בפולמוס שנערך באתר חברותא בשאלה אם חברותא הוא גוף טוב או רע ואמר כי לדעתו חברותא עושה עבודה חשובה ביצירת קהילה חמה ותומכת להומואים דתיים, ציין כי חשוב שחברותא תחזק אנשים להתחזק בשמירת תורה ומצוות. הרב חתם את דבריו בברכת הצלחה רבה ל"חברותא".

ואז עלה לבמה יאיר אורבך, איש הסטנדאפ והזמר-של-שיר-אחד "אוהב מצוות" הקורע.

כבר בהתחלה יאיר "יצא מהארון" והצהיר שלא מזמן התחתן (אז לא להתחיל אתו בבקשה) עם חילונית (אז לפחות כאן איש לא יצקצק בלשונו וישוט אותו).

מיד אחר כך הוא פצח במסע מצחיק עד דמעות בנבכי הדת כמו שהיא נחווית על ידי צעירים דתיים. מסתבר שרובנו נתקלים באותן בעיות בתפילת שמונה עשרה, כמו למשל כשאנחנו שוכחים "יעלה ויבוא", ואז חוזרים ושוב שוכחים "יעלה ויבוא", ואז זה הופך למלחמה פרטית ביני לבין ה"יעלה ויבוא".

יאיר גם הדגים את התנועה המומלצת כאשר אתה מתפלל בשבת, טועה ופתאום מגיע ל"סלח לנו אבינו כי חטאנו", וצריך להסתיר באלגנטיות את העובדה שהכית על הלב וכולם שמים לב.

היו כאלו שצחקו, היו כאלו שצחקו מאוד, והיה את כותב שורות אלו, שגעה בצחוק עד שכאב לו הפרצוף.

יאיר סיים את המופע המשובח בניסיון לשחזר סיטואציה מוכרת עם בל"חית (בחורה לחוצת חתונה) – רק שהפעם עשה את זה כבל"ח: הוא הזמין את אחד היושבים ל"פגישה אינטימית", וניסה בצורה מטורפת ומצחיקה עד דמעות לחקות הומו-דתי-לחוץ-על-חתונה-עם-החבר-שלו. הייתם צריכים לראות את הפרצוף של יאיר כש"בן זוגו" קרא לו "פושפוש" ו"ממי".

ומכאן קריאה נרגשת לאשתו הטרייה של יאיר אורבך: בעלך ממש נכנס לדמות, אבל אל דאגה – הוא עדיין גבר-גבר.

איתן