Search
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
Search

מפגש שבט: הקרנת הסרט "ואהבת" ודיון עם חיים אלבום

"בכל זאת הגענו למרות הקור" – נראה המשפט הכי מתאים כאן. לנווט בכפור הירושלמי אל מקום חדש כשנימי המוח על סף קיפאון – לא היה קל… אבל הודות לשלטי הכוונה שנזרעו כמעט כמו במשחק "סימני דרך" על כל אבן רעננה – הגיעו כ-40 משתתפים לפגישה.

את הצינה הפגנו באמצעות תה, קפה ועוגיות, ובעיקר תודות לרדיאטורים…

בני פתח את הערב, והציג את עצמו. אחר כך הוא העביר את השרביט לנתי שהקריא את מכתב התגובה שהוא כתב למעריב ושהתפרסם לפני כשבע שנים.

אחר כך בני הציג את מטרות הקבוצה:

– להיות "מקום לאנשים כמוך"

– לאפשר מקום בו אני גלוי ושאני יכול להיות מי שאני

– דיסקרטיות: כל אחד יכול להזדהות איך שהוא רוצה ורשימת התפוצה של הקבוצה תהיה חסויה

– להשתתף בשיח הדתי

– מדובר בעיקר בפגישה חברתית ולאו דווקא בקבוצת תמיכה או קבוצת דיון שמציבה את "הבעיה" על הפרק. קבוצה של חברים שעושה דברים ביחד!

בני אף הוסיף לדבר על תדירות הפגישות: אנו ניפגש בכל יום חמישי ראשון של כל חודש עברי. הסתבכתם? לא נורא… תמיד יהיה כתוב באתר מתי זה בדיוק…

אחר כך הגיע הזמן לסבב היכרות. זה בסדר, לא היינו צריכים לבחור איזו חיה אנחנו אוהבים. הסבב היה מהיר וקונקרטי (לא צריך יותר, הא?…) והסתבר בו שבאמת הקבוצה היא "ירושלמית"…. ("אני… ואני מירושלים"…).

ואז חיים אלבום פתח והקדים כמה מילים לפני הקרנת סרטו, בעיקר עלולות לצוץ בעיות כי זה טרום-טרום-גרסה של הסרט, אבל שום בעיה לא צצה: האולם הוחשך והוקרן הסרט "ואהבת".

היה שם בחור בישיבת הסדר שמאוד מחובר לאלוהיו, שצם כל שני וחמישי, שאומר את "התיקון הכללי", ושדרך קבע יש גומייה על פרק ידו שבאמצעותה הוא מצליף בעצמו בכל פעם ש…. (וחיים שהתכונן לפני הסרט היטב גם ניסה לכמה זמן את הגומייה. הוא טוען שזה באמת כואב… אאוץ´…). תכל´ס הבחור כהן. הבחור איש של אמונה ואמת. הוא באמת מנסה שלא לחשוב על החבר הכי טוב שלו כשמסביב חבריו יוצאים לדייטים ומתנהגים זה לזה (וגם אליו) באינטימיות-פיזית של חיבה חברית (זוכרים את זה מהישיבה? המון זרועות סביב כתפי החבר, שילובי ידיים, עיסוי כתף פה ושם..). אותו זה "אוכל" מבפנים. מישהו ב"עצת לב" (אהממ…) תומך בו בטלפון. מטיף לו שהוא צדיק, שהוא יכול, שהתיקון יעזור, שהוא משתנה, שצריך להתגבר. במהלך הסרט הגיבור עובר מסע לא פשוט, ולא נהרוס למי שלא ראה – מה קורה בסוף. אבל תירגעו – למרות שיש מקווה, "לא קורה שום דבר" 🙂

כשהודלקו האורות היתה דממה של "עיכול" בקהל. ואז לאט לאט הומטרו על השאלות על חיים ונוצרה שיחה מעניינת בה כולם פרגנו והוקסמו (חוץ מאופוזיציה אחת ביציע שהודיעה שהיא דווקא לא התחברה. אנחנו החלטנו לא לתת לו מכות, וחיים הודה לו על הכנות).

אחר כך בני סיכם, העברנו את ה-mailing list כדי שנוכל לשוב ולעדכן אתכם, הסתערנו שוב על התה והקפה ועשינו עוד קצת מינגלינג.

וזהו בעצם. עד הפגישה הבאה: יום חמישי, א´ באדר א´ – 7 בפברואר.

בואו נדבר רגע על חתונה דתית גאה

המילה הגדולה הזו, האירוע הגדול והיקר הזה. עזבו רגע מאבקים, הכרה מהמדינה, הפלות של הצעות חוק לברית זוגיות וחתימה ברבנות. לא מה זה אומר לאנשים אחרים, אלא מה זה אומר בשבילנו-הומואים בחיים קהילתיים דתיים ומוקפים סטרייטים, לא עלינו.

קרא עוד »

אמש צוין יום הזכרון הטרנסי. יום שלם של אחדות ותקווה לצד יום שכולו זכרון ואבל

ביום הזה אני נזכרת בכל הא.נשים על הקשת הטרנסית שהכרתי ושסיימו את חייהם, בכל הקשיים המנטליים והחברתיים שהקהילה הטרנסית, הקהילה שלי – חווה באופן יומיומי.

קרא עוד »

שתפו את המאמר