המפגש הראשון שלי בחברותא (סיכום מפגש "סרט ואבטיח על הדשא")

מפגש חברותא על הדשא שהתקיים לפני כשבועיים הציע הפוגה קיצית מהחום. על רקע אבטיח קר ופופקורן (שילוב מיוחד, כדאי לנסות בבית) הוקרן הסרט "בחזרה לוודסטוק". למפגש הגיעו כמה וכמה חברים חדשים. ביקשנו מאחד מהם, שבחר לקרוא לעצמו 'שגיב' לתאר את חוויתיו מהמפגש.

movie_on_the_grass

מזה זמן רב שאני חש משיכה גם לגברים ולא רק לנשים. מצד אחד, חששתי ועדיין אני חושש מחשיפה. חששתי שמישהו יראה אותי והדברים יחשפו ויתגלגלו הלאה לאוזניים לא רצויות, ויותר לא תהיה לי שליטה על "הסוד" הקשה הזה. מצד שני, הבדידות אכלה בי בכל פה.

הצורך באוזן קשבת, הצורך באנשים שמבינים והצורך לדבר פנים אל פנים עם אנשים שחוו או עדיין חווים את התחושות המבלבלות הללו – כל אלה גרמו לי לנסות ולפנות אל ארגון "חברותא". יצרתי קשר טלפוני עם אחד מחברי הוועד לפני כחודשיים. גוללתי את אשר על ליבי, וזכיתי לאוזן קשבת. שמעתי ממנו על המפגשים ואופיים.

בשבוע שעבר החלטתי ללכת בפעם הראשונה. אני חייב לציין שלמרות כל החששות שחוויתי, והדופק המהיר שרק סיפר מה הלב שלי מרגיש,

הכל התמוסס בבת אחת! חשתי בנוח. האווירה לא לחוצה בכלל, והאנשים מקסימים. המארגנים נגשו אלי מספר פעמים כדי לשאול אם הכל בסדר.

הוגש כיבוד קל. צפינו בסרט ואח"כ היה זמן להכיר עוד חבר'ה. עם חלקם אני ממשיך לשוחח בטלפון, ומצליח להפיג את תחושת הבדידות המעיקה כל כך.

משתדל ללמוד מניסיונם של אחרים, כיצד להתמודד עם האתגרים.

אני סופר לאחור למפגש הבא…

שגיב

אני רוצה לפנות מכאן לנוער שגר במועצה מקומית קרני שומרון והיישובים באזור

גם אני גדלתי במקום שבזכותו הפך התנ״ך להיות הדרך שלי לדבר על עצמי, ולהגיד משהו על העולם שלנו. הפרספקטיבה שסיפורי התנ״ך מעניקים לנו על אנושיות, אהבה וחמלה (וכן, גם רשעות ואטימות) בעולם של היום, היא מתנה גדולה ויש שיאמרו – דרך חיים.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *