מפגש סיון (יום ירושלים): סיור וטעימות בירושלים

בבוקר יום שמש העפלנו ועלינו אל הבירה לסיור של יום ירושלים. ו-לא, לא היה זה סיור בעיר העתיקה או במנהרות הכותל, גם לא סיור בנקבת השילוח ואפילו לא במדרחוב בן-יהודה. היה זה סיור בשכונת קטמון. וכי תשאלו מה בין איחוד ירושלים לשכונת קטמון? ובכן, הוחלט שהפעם נתמקד בענייני תש"ח (לפחות פוליטית זה מקובל על רובו מוחלט של הציבור)

התאספנו למרגלות מנזר סן סימון, הצטיידנו כדבעי בקפה ותופינים והעפלנו את הגבעה. חגי המדריך (אבטיפוס מושלם של מדריך ירושלמי בסילוואן עם דגל ישראל. איש עם כריזמה ועיניים נוצצות) שהיה גיי-פרנדלי לגמרי (ולכל השואלים: הוא סטרייט!) הושיב אותנו ברומו של הגן וסיפר על קרבות תש"ח בירושלים. השמיע לנו שיר של חיים חפר ("בו-בו-בו-בום") והראה לנו מפות. אח"כ המשכנו בעקבות הלוחמים הגיבורים עד לסיום המסלול.

וכעת, משניצחנו, לא היה לנו אלא להיטיב לִבּנו ביין: הגענו לאביטל מיקב קטמון. יקב ביתי קטן וצנוע שמפיק מרגליות. וגם גבינות! בחצר הבית היה פתוח שולחן ארוך ועליו הוגשו מעדני גבינות וקרקרים, והכי חשוב: כמה וכמה (וכמה) סוגי יין לטעימות ולבישום. אביטל הסביר, אנחנו טעמנו. אביטל הראה איך המקצוענים מריחים, בודקים, רוקקים, מביטים, וגם שותים. אנחנו שתינו. היו גם כאלה שהתבשמו להפליא ופסעו משם בנדנודים קלים. והכי חשוב – הבאנו יין לשבת.

אז עד יום ירושלים הבא נמשיך לפזם "בו-בו-בו-בום", וכבר נחשוב על הסיור הבא…

חורבן, כמו פורקן הוא תוצר של פעולה מתמשכת, הוא לא קורה מעצמו יום אחד

לכל אחד מאיתנו יש איזו ארץ מובטחת, נחלה שאליה הוא שואף להגיע בה למנוחה, לפחות בדמיון. אף אחד לא מבטיח לנו שהדרך לשם תהיה קלה. כל אחד יתמודד בדרך עם יציאה ממצרים. לשלוח מרגלים קצת יותר קשה לנו, אבל כמעט כולנו זוכים להבלחות של החיים להם אנחנו מייחלים. פעמים רבות שיתקוף אותנו הפחד בנקודות האלה וזו משימה קשה לא להוציא דיבת התמונת עתיד הזו רעה, לא להגיע לבכית חנם.

קרא עוד »

הדגשת הקיום והנוכחות של א.נשים להטב"קים וזכותם לזכויות בסיסיות – הן יישומים מובנים מאליהם של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', שאמורים לחייב כל אחת ואחד מאיתנו לפעולה

המטרות שתיארתי לעיל – הדגשת הקיום והנוכחות של א.נשים להטב"קים וזכותם לזכויות בסיסיות – הן יישומים מובנים מאליהם של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', שאמורים לחייב כל אחת ואחד מאיתנו לפעולה; אך בנוסף למטרות האלו, יש עוד ערכים רבים ושונים שבאי המצעד באים לקדם, ולא עם כולם אני מזדהה. לרבים מהם אני מתנגד נחרצות.

קרא עוד »

הסיפור של עוז אפטקר

"הקורונה תוקפת בעיקר בלילות. במהלך היום אתה מרגיש טוב, אבל בלילות יש את הקטע של החום, כאבי הראש וכל הדברים האלה… לא ברור לנו עד הסוף איך נדבקנו"

קרא עוד »

לא ניתנו תעניות לישראל כדי שנזכור בהן הצרות ונקונן על דם ישראל הנשפך כמים

והואיל וכבר פשט המנהג ואין בו איסור רק שטות, ויש בו רמז, לפיכך אני אומר שאם התפלל עם הציבור בתענית והרבו בזכרון הצרות – אל יפרוש מהן. אבל לכתחילה לא יתפלל עם מי שזוכרין הצרות ולא עושין תשובה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר