התאספנו למרגלות מנזר סן סימון, הצטיידנו כדבעי בקפה ותופינים והעפלנו את הגבעה. חגי המדריך (אבטיפוס מושלם של מדריך ירושלמי בסילוואן עם דגל ישראל. איש עם כריזמה ועיניים נוצצות) שהיה גיי-פרנדלי לגמרי (ולכל השואלים: הוא סטרייט!) הושיב אותנו ברומו של הגן וסיפר על קרבות תש"ח בירושלים. השמיע לנו שיר של חיים חפר ("בו-בו-בו-בום") והראה לנו מפות. אח"כ המשכנו בעקבות הלוחמים הגיבורים עד לסיום המסלול.
וכעת, משניצחנו, לא היה לנו אלא להיטיב לִבּנו ביין: הגענו לאביטל מיקב קטמון. יקב ביתי קטן וצנוע שמפיק מרגליות. וגם גבינות! בחצר הבית היה פתוח שולחן ארוך ועליו הוגשו מעדני גבינות וקרקרים, והכי חשוב: כמה וכמה (וכמה) סוגי יין לטעימות ולבישום. אביטל הסביר, אנחנו טעמנו. אביטל הראה איך המקצוענים מריחים, בודקים, רוקקים, מביטים, וגם שותים. אנחנו שתינו. היו גם כאלה שהתבשמו להפליא ופסעו משם בנדנודים קלים. והכי חשוב – הבאנו יין לשבת.
אז עד יום ירושלים הבא נמשיך לפזם "בו-בו-בו-בום", וכבר נחשוב על הסיור הבא…
