חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

מפגש סיוון: שיחה עם נציג מ"בית דרור"

כל מה שרציתם לדעת על "בית דרור" - מרכז המחסה לנוער שנזרק מהבית בשל נטייתם המינית * וגם כמה מילים על זנות של קטינים * על הצדדים הפחות מוכרים ונעימים ב"קהילה"

למפגש הגיע הפעם מוטי. מוטי הוא מתנדב בבית דרור בתל אביב – בית שמספק מחסה ותמיכה לנערים ונערות בגילאי 14 עד 19 שנפלטו מביתם בעקבות נטייתם המינית. מוטי סיפר על חוויותיו כמטפל בבית, וסיפר על מטרת המוסד שהיא בסופו של דבר להחזירם אל חיק משפחותיהם. בבית דרור יש סדרי יום ונהלים ברורים ביותר: השכמה, ניקוי המוסד, תורנויות, ויש אפילו איסור נגיעה! המקום ממומן על ידי רשויות המדינה אך נתמך תודות לעזרתם של מתנדבים.

זה גם המקום לפנות אליכם: מי שמוכן לתרום מעט מזמנו לכל דבר בבית-דרור: עזרה בהכנת שיעורי בית, בישול ארוחות לילדים, חניכה אישית לנער או נערה וכו´ – מוזמן לפנות בדוא"ל: bethdror@012.net.il.

מוטי גם סיפר על תופעה שהולכת ומתרחבת בישראל של זנות הומוסקסואלית של קטינים. הוא מספר שלפי נתוני המשטרה מספר הקטינים שעוסקים בזנות רק מאמיר מידי שנה, והוא גם סיפר לנו על אופיו של אותו קטין: על האופי ההתמכרותי, על הצורך בכך, על כך שבמקרים רבים מאד מדובר באנשים שאולי אנחנו מכירים – נראים נורמליים לכל דבר, משכילים ו"בני טובים". מדובר ברוב המקרים בזנות מקוונת – כלומר לא בזנות ברחוב אלא בהצעת שירותי מין באמצעות האינטרנט. מוטי סיפר על אופי הטיפול בנערים מסוג זה, וגם הוסיף בצער שבסופו של דבר מעטים מאד המקרים בהם אפשר לגמול קטין מהשאיפה לעסוק בזנות. עם זאת, הדרך היעילה ביותר לצמצם את התופעה חייב להיות עידוד הפסקת שימוש בשירותי הזנות. מוטי מפנה לכולנו אצבע מאשימה (בהכללה, כמובן), אצבע לכיוון כל קהל הלקוחות שמוכן לשלם לקטינים עבור שירותי מין, או להציע להם שווה תמורה עבור שירותי מין. באין לקוחות – התופעה יכולה להצטמצם.

מוטי גם סיפר על תסכולו מאופן הטיפול של הרשויות, ובעיקר המשטרה. על כך שכאשר נתפס גבר בוגר ומכובד בשעת מעשה עם קטין – הרי שהגבר נשלח לביתו והקטין יואשם בשוטטות.

הסיפורים שמוטי הביא נגעו ללב והיו כואבים ובעיקר מתסכלים.

אז זה הזמן שלנו למצוא מה אנחנו יכולים לעשות בעניין: להעלות מודעות – ובכך לצמצם את הבורות ולמנוע מצבים של הורים דתיים שמסלקים מביתם את ילדם בגלל נטייתו המינית. להתנדב בבית דרור או בעמותת על"ם. וכמובן – לא לתת יד להמשך תופעת זנות ההומוסקסואליים-קטינים.

מה כל כך מעצבן אותם?

הפרסומת החדשה של דוריטוס מציגה את המובן מאליו – יש כל מיני סוגים של משפחות ולכל המשפחות מגיע להיות משפחות. האמירה הזו גררה אחריה סערה ברשת, קריאות לחרם והגדיל לעשות סגן ראש עיריית ירושלים שקבע שעל זה תלויה הבריאות הנפשית של הדורות הבאים.
בנקודה הזו אני מוכרח לשאול: מה כל כך מעצבן אותם? למה המציאות

קרא עוד »

מצעד הגאווה בירושלים הוא לגיטימי כי ככה.

לפעמים ההסברה הכי טובה היא פשוט לא להסביר. אף אחד מעולם לא נדרש להסביר למה הוא הולך לקולנוע בציבור ולמה הוא אוכל פלאפל לצהריים בציבור כי אלה דברים יום יומיים שזכותו של כל אחד לעשות. גם ללכת ברחוב זה דבר יום יומי שזכותנו לעשות. ופעם בשנה אנחנו בוחרות לעשות את זה כולנו ביחד. ככה כיף לנו. ואם זה בא לך רע, אז מזל שאתה סתם בן אדם רגיל כמו כל אחד אחר ואף אחד לא מבקש את רשותך לצאת מהבית.

קרא עוד »

חורבן, כמו פורקן הוא תוצר של פעולה מתמשכת, הוא לא קורה מעצמו יום אחד

לכל אחד מאיתנו יש איזו ארץ מובטחת, נחלה שאליה הוא שואף להגיע בה למנוחה, לפחות בדמיון. אף אחד לא מבטיח לנו שהדרך לשם תהיה קלה. כל אחד יתמודד בדרך עם יציאה ממצרים. לשלוח מרגלים קצת יותר קשה לנו, אבל כמעט כולנו זוכים להבלחות של החיים להם אנחנו מייחלים. פעמים רבות שיתקוף אותנו הפחד בנקודות האלה וזו משימה קשה לא להוציא דיבת התמונת עתיד הזו רעה, לא להגיע לבכית חנם.

קרא עוד »

שתפו את המאמר