Search
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
Search

סיכום מפגש סיוון (יום ירושלים): סיור בירושלים

גם חומרי קריאה וגם סרטונים, אך גם רוגעלעך וגם מרציפנים. בין הצעדים של חברי חברותא ביום ירושלים התנהל טיול-יום-ירושלים המסורתי * להלן הסיכום

לרגל יום ירושלים (באיחור קל :-)) סיירנו בבירת הנצח של העם היהודי והכרנו אותה לעומק. הסיור התקיים ביום שישי, ח' בסיוון תש"ע, 21.5.10.

סיכום המפגש

שער האריות (ו-לא, הצועדים כאן אינם אנשי חברותא...)
שער האריות (ו-לא, הצועדים כאן אינם אנשי חברותא…)

ביום שישי, ח' בסיוון התש"ע, 21 במאי 2010, ימים ספורים לאחר יום ירושלים (איחור אלגנטי) וכששאריות עוגות הגבינה משבועות עדיין במעינו, יצאנו לסיור רגלי ברחובות ירושלים בעקבות הצנחנים משחררי העיר במלחמת ששת הימים (והיו שהתעקשו לומר – כובשי העיר).

התייצבנו ב-9:30 בדייקנות די רבה (בכל זאת – יום שישי) בשערי מוזיאון גבעת התחמושת. איתי, מדריך הבית של חברותא, העביר סקירה על תקופת ההמתנה של לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, מלווה בקטעי קריאה ובסרטונים (אין ספק. רמת ההשקעה עולה מטיול לטיול). בהמשך קיבלנו הדגמה של הלחימה בתעלות בגבעה ויצאנו לכיוון העיר העתיקה במסלול של הצנחנים (אם כי כנראה בקצב קצת יותר איטי). בדרך שמענו הסברים על התנהלות המלחמה, יחד עם הסיפורים הפיקנטיים שמאחורי הקלעים (כמו החייל שבזז 15 שעוני יד), וגם עצרנו להפסקת "רוגעלך" ממרציפן. הסיור הסתיים בתפילת מנחה בכותל המערבי, לא לפני שפרצנו את חומות העיר העתיקה דרך שער האריות ודרך המתפללים המוסלמים שהתעקשו לעשות את דרכם לתפילות יום השישי דווקא בשעת הסיור שלנו.

חזרנו חכמים יותר וגם קצת שרופים יותר, או כמו שאומר השיר: "אולי היינו אריות, אך מי שעוד רצה לחיות, אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת בלי קרם שיזוף" 🙂

אני לא מוכן יותר לשקר. לחייך ולהגיד שהכל סבבה כששואלים איך היה בצבא, אני היום כבר לא חיי בפחד, אני חיי בכעס ואני לא אשתוק.

* לחברה שנעלו אותי מחוץ לחדר בגשם, בשלוש בלילה, כי פחדו שההומו שאיתם בחדר יגע בהם: אני מקווה שתגבשו לעצמכם זהות מורכבת ועשירה, כזאת שלא מבוססת ורק על גבריות רעילה ווסאח של יחידה מובחרת ותפסיקו להרגיש שהומו ששוקל 60 קילו מאיים לכם על הקיום.

קרא עוד »

אבא יוצא מהארון.

פעם חשבתי שלאבא זה הדבר הכי נורא בעולם. אבל עכשיו, זה אצלי וזה הבן שלי. וזה לגמרי בסדר.

קרא עוד »

את שאהבה נפשי

"את שאהבה נפשי" הוא מחזה שכתב איתי סגל, שעיקר עלילתו עוסקת בפיגוע בברנוער ובטיפולי המרה. בלב ההצגה יהונתן, בחור צעיר מיישוב דתי שנפגע בפיגוע ונדרש להתמודד עם החשיפה בפני משפחתו בעקבותיו.

קרא עוד »

מה כל כך מעצבן אותם?

הפרסומת החדשה של דוריטוס מציגה את המובן מאליו – יש כל מיני סוגים של משפחות ולכל המשפחות מגיע להיות משפחות. האמירה הזו גררה אחריה סערה ברשת, קריאות לחרם והגדיל לעשות סגן ראש עיריית ירושלים שקבע שעל זה תלויה הבריאות הנפשית של הדורות הבאים.
בנקודה הזו אני מוכרח לשאול: מה כל כך מעצבן אותם? למה המציאות

קרא עוד »

שתפו את המאמר