יום חמישי בשמונה וחצי, כשלושים אנשים ישובים בצורת גורן בחדר בינוני באחד המתנ"סים בתל-אביב. מהחדר ליד נשמע קול אישה המתאמנת בפיתוח קול, אבל נראה שקהל השומעים אינו מבחין בהסחת הדעת הפוטנציאלית. מעט יותר ממחצית מהאנשים חובשי כיפה, ומבט על חלקם גורם לך לחשוב שגם לולא הכיפה שלראשם – היית יודע בוודאות שהם בני"שים. אחרים דורשים מבט שני כדי להשתכנע שאין כיפה לראשם. בין הגברים היושבים בחדר כאלה שרק סיימו צבא, ואחרים שנכנסו לשנות העשרים של חייהם כשהומו דתי היה הֶלחם-מילים בלתי אפשרי ולא הייתה שום דרך מקובלת להביא ילדים לעולם פרט לנישואי שקר לאישה. האישה בחדר ליד מנסה אוקטבה חדשה, אבל נראה שאיש מהנוכחים פרט לכותב שורות אלו לא מבחין בכך.

תשומת הלב של הנוכחים מופנית כולה לשני הגברים היושבים בקדמת החדר, לבושים בפשטות ופניהם לקהל, האחד עם כיפה גדולה לראשו ואילו השני גלוי ראש, ומספרים בגילוי לב על החוויה של הבאת ילדים לעולם.

סיפוריהם של שני הגברים משלימים זה את זה: האחד דתי ומשמש כיום כגבאי בית הכנסת בו הוא מתפלל, ואילו זה שלצידו הוריד את הכיפה לפני שנים בגלל הנטייה המינית. האחד היה בזוגיות עם גבר כשהביא את שני ילדיו, ובן זוגו שהיה בעצמו גרוש פלוס שניים תמך בו. השני הביא את בנו הראשון בעודו רווק, וחוויית האבהות זימנה לו בן זוג ירא שמיים, גם הוא אב לילד שנולד מנישואים לאישה ואשר סיפורו ראוי כנראה לרשומה נפרד.

שניהם מגוללים את התהליך שעברו כדי להיות אבות בפירוט רב, ובגילוי שספק אם ניתן וראוי לחזור עליו ברשומה המתפרסמת באינטרנט לעיני כל, ולכן נביא רק מתמצית דבריהם. אצל שניהם התהליך החל ברצון בילד, שהוביל לבחירה בהורות משותפת עם אישה, ולתהליך חיפוש אחרי האם העתידית. בכל פעם אחד מהם מספר פרק מסיפור ההורות ואילו השני מתערב מידי פעם על מנת להעשיר את הסיפור בסיפורו שלו. הסיפורים משתלבים האחד בשני והופכים לסיפור אחד מורכב יותר. ניכר ששניהם חברים טובים, והם אכן מעידים שההורות וההתמודדויות שהיא טמנה בחובה חיזקה את החברות ביניהם.

כיום כל אחד מהם מגדל ילד עם אישה רווקה בהורות משותפת. הורות משותפת מתחילה במציאת שותפה מתאימה לקשר ההורות, וניהול שיח ארוך על אופי ההורות המשותפת והמעורבות של כל אחד מהצדדים בגידול הילד. לאחר שהגבר והאישה הסכימו על אופי ההורות המשותפת הם מנסחים חוזה הורות יחד עם יועץ מקצועי. אחר כך מנסה האישה להיכנס להריון בעזרת זרעו של האב המיועד, ללא קיום יחסי מין. מרגע שבא הילד לעולם מגדלים אותו בני הזוג כאילו היו זוג גרוש, מבלי שנישאו מעולם.

הגבר חובש הכיפה מדבר על הקשר עם אם בנו, שהפכה גם לחברה קרובה. בשלב הזה הוא מתלונן על חוסר במילה עברית שמתארת את הקשר "האימא של הבן שלי". הוא רואה את בנו מספר פעמים בשבוע, לוקח אותו מהגן ומלין אותו בביתו. החוזה נמצא אי שם בבוידעם, וגם הסדרי הראייה הנוקשים שבו פינו את מקומם לגמישות של שני הצדדים. אני אדם חם, הוא מעיד על עצמו, והאימא של הבן שלי מחזיקה בדבר הכי יקר לי. הדרך לנהל את הקשר הזה בצורה שטובה לילד היא מתוך חברות והתחשבות. להוריו היה קשה בהתחלה, אבל היום בנו הוא הנכד המועדף, ואם ילדיו היא בת-בית אצל הוריו.  "הם הלכו כברת דרך עצומה לקראתי", הוא אומר , "וכשזה מגיע לנושא הארון והחשיפה שלהם מול הסביבה, אני עושה ככל יכולתי להתחשב בהם ובמשפחה המורחבת". זו גם הסיבה שעל אף היותו גבר חזק, מחוץ לארון, וגבאי בבית הכנסת, הוא העדיף ששמו לא ייכלל ברשומה זו המתפרסמת באינטרנט. הגבר גלוי הראש שלצידו, מספר שהוריו לא קיבלו בתחילה את בחירתו בהורות משותפת ואף נמנעו מלהגיע לברית, אך מרגע שראו את נכדם החדש הם מיהרו לחבקו אל קירבם ושינו את יחסם.

בשלב הזה מתחיל דיון בין היושבים בגורן: האם זה מתאים לכל אחד? למה הם העדיפו הורות משותפת על פונדקאות? למה שאישה בכלל תרצה בהסדר הזה? האם הם היו מגדלים ילדים בהורות משותפת גם בירושלים, ובכלל מחוץ לתל אביב? מה מספרים לילד? "את האמת" עונים השניים.

הגבר חובש הכיפה מבקש לסיים את הערב באמירה: "להיות אבא זה דבר נפלא, זו נתינה אינסופית. כל הרצונות שלך משתנים. הבגדים שאתה לובש והבילויים עם החברים בערב נעשים פחות חשובים. הבן שלך הופך לדבר החשוב ביותר. המציאות שבה אנחנו נמצאים מורכבת. כל אחד מאיתנו התמודד עם כל כך הרבה, אבל דבר אחד חשוב שתדעו: אבהות אינה דבר בלתי אפשרי עבורנו, ואין סיבה שנוותר עליה." נושא הפונדקאות שבעטיו הופיעו נציגי חברותא מול וועדת משרד הבריאות, והסדרי ההורות המשותפת –  מאפשרים לכל אחד מאיתנו להיות אבא.

המפגש הסתיים באיסוף כסף, לכיסוי הוצאות השכירות של המקום והכיבוד. רבים מהאנשים שהשתתפו בו הרגישו שנפתחה בפניהם אפשרות לדבר שעד היום היה בעיניהם בלתי אפשרי.

אתם מתלבטים בנושא הורות , ורוצים לדבר אם אחד מחברינו בעלי הנסיון? כתבו לנו ונחבר ביניכם.
בימים אלו אנחנו עובדים על שיתוף פעולה עם נשים בבת-קול בנושא הורות משותפת. רוצים לשמוע עוד?
כתבו לנו לכתובת: info@havruta.org.il