דניאל הוא פרופסור ללימודי הילד, ומרצה בקולג' המקומי. איאן הוא עורך דין שהחליט לפרוש מהמקצוע לטובת לימודי הסמכה לרבנות * הזוג הדתי שהשתתף ב"אימא מחליפה" ולו 3 ילדים באו למפגש חברותא ושוחח עמנו על זוגיות חד-מינית, על אימוץ וגידול ילדים, על רפורמה וקונסרבטיביות לעומת אורתודוקסייה, על סודות מאחורי הקלעים מ"אימא מחליפה" ועל החיים שלאחר התכנית
לקריאת כתבה על הזוג, שפורסמה במוסף סופשבוע של מעריב, ט' באלול תשס"ט, 29.8.09 לחץ כאן.
המפגש התקיים בתל אביב, ב' בכסלו תש"ע, 19.11.09, בשעה 20:00.
סיכום המפגש
הם ישבו יחד אתנו במעגל רחב: חברים רבים הגיעו למפגש המסקרן הזה. רובנו מכירים אותם מתכנית הטלוויזיה "אמא מחליפה" שבפרק הראשון של העונה הנוכחית שלה הם השתתפו: את איאן הטיסו לרמת הגולן לקיבוץ אורטל, ושם הוא התחלף עם דינה שהגיעה להיות אמא ביחד עם דניאל בניו-ג'רזי. הפרק ששודר לפני כשלושה חודשים זכה להדים רבים בעיקר על שום היותו מעמת באופן מאוד ברור בין התפיסה המשפחתית-מסורתית לבין תפיסות מודרניות יותר של משפחה, ועוד ב"פריים-טיים".
הם שניהם פותחים בהתנצלות על העברית שלהם, שדווקא נשמעת בסדר, ודניאל מתחיל לספר על חייו: כיצד גדל במשפחה אורתודוכסית לחלוטין, למד במוסדות ישיבתיים-דתיים, וכיצד כבר מגיל צעיר ידע על נטייתו.
איאן לעומתו מספר על העבר שלו – הוא בא ממשפחה חילונית ועם הזמן התקרב לדת, ודרך חבר משותף ("נוצרי-קתולי", הם מצחקקים) הם הכירו. כשאיאן נוקב בתאריך שבו הם נפגשו, דניאל מתקן אותו. איאן עוצר לרגע מנסה להבין איך ייתכן שהוא שוגה, אבל דניאל מסדר לו את העניינים. החיבור ביניהם קירב את איאן עוד יותר ללימודי הדת וללימודי רבנות.
דרך הקהילה הקונסרבטיבית בניו-ג'רזי איאן מתקרב לדת ("בלעדיהם לא הייתי דתי היום"). גם דניאל, על אף הנוסטלגיה הרבה שהוא רוחש ליהדות כמו שחווה אותה כאורתודוקסי, בוחר להשתייך לתנועה הקונסרבטיבית. כשנשאל בידי אחד המשתתפים במפגש מדוע הוא לא בחר להמשיך ולהיות אורותודוקסי ולהשפיע מבפנים, הוא משיב שהוא מעדיף להיות במקום שבו הוא מרגיש "לכתחילה" ולא במקום שהוא "בדיעבד". עם זאת ציין שהוא בהחלט מתרשם מההתקדמות שנעשית כיום בחוגים האורתודוקסיים.
הזוג גם משתף אותנו בחוויותיהם כזוג וכמשפחה. איאן מעיד שהחתונה שלהם הייתה הדבר הכי קרוב להלכה שההורים החילוניים שלו חוו אי פעם, בעוד הוריו של דניאל לא הגיעו מחשש לברכה לבטלה שנאמרה בחופה כחלק מ-7 ברכות. דניאל סיפר על ההחלטה לאמץ ולא להביא ילד דרך פונדקאות, ועל הלידה של הבן הבכור אליעזר ("ברגע שהוא נולד לא ידענו מה לעשות, ולכן מיהרנו לקנות ספר שיסביר לנו מה עושים עם תינוק"). הם מסבירים על הורות, על התובענות שנלווית לכך, על התכנון לאמץ עוד ילדים נוסף על על יונה ותמר הקטנה ("איאן חושב שיש לנו יותר מדי ילדים") ועל גידול ילדים אפרו-אמריקאים ("לא נתקלנו בבעיות מצד אנשים, גם הילדים לא נתקלו").
כעת המשפחה גרה בישראל, למשך שנה, בעקבות לימודיו של איאן לרבנות. הם מספרים שבבית הכנסת הקונסרבטיבי שבו הם מתפללים בירושלים מקבלים אותם יפה, ודניאל מספר בגאווה איך אליעזר כבר השתלב בבית הספר המסורתי, וכיצד יום אחד הוא פצח בתיפוף על תוף קטן והוביל אחריו את כל ילדי הכיתה במעגל.
הם גם מספרים על ההחלטה להשתתף ב"אמא מחליפה". איאן רצה, דניאל לא, ואיאן פעל מאחורי הגב של דניאל, עד שבסוף דניאל הסכים שהוא שליח ציבור ושהוא רואה בעצמו מודל שדרך התכנית יכול להשפיע על החברה כולה. עוד סיפרו על הקשר הטוב והחיובי שיש להם עם הזוג מרמת הגולן. "דינה מאוד היתה רוצה להצטלם אתנו שוב לטלוויזיה כדי שהיא תוכל להעיד עד כמה היא כן פתוחה ומקבלת", אומר דניאל, ומוסיף גם שהתכנית לא הראתה צדדים אחרים שלה שהורדו בעריכה, והתמקדה בעיקר בפחדים שלה שבאו לידי ביטוי יותר בימים הראשונים. "היא מאוד נקשרה לילדים, ורק לפני שבוע באה לבקר אותנו בירושלים".
בתום המפגש, כשאיאן ודניאל יצאו מהחדר, הבחינו בהם כמה ילדות שנפגשו לחוג ריקודים בחדר הסמוך. הילדות צווחו וצחקקו. איאן ודניאל לא היו מופתעים. הם כבר רגילים שבארץ הם על תקן "ידוענים".
נתי
