מפגש אדר ב': סדנת יין

המפגש השלישי שלנו לא נפל מקודמיו לא במספר האנשים וגם לא באווירה החמימה. התכנסנו בחדר הרחב שבמרכזו הוצב שולחן עמוס ביינות של ייקבי רמת הגולן, ארגז ובו גביעי זכוכית מוטבעים בכיתוב YARDEN (של רמת הגולן...), מגשים עם ירקות חתוכים וגבינות (מרמת הגולן?...) וגם איש בשם ראובן שהתרוצץ לוודא שהכל כשורה. בשלב מסוים הוא גם שלף בקבוק של יין לבן לחימום וחילק לגברברים שהחלו להתכנס

בתחילת הערב בני פתח בכמה תזכורות בנוגע לאופייה של הקבוצה (מי שלא זוכר גם יכול להיכנס ולראות בדף סיכום המפגש הראשון) ולגבי התכנונים לחודש ניסן (מפגש כרגיל, וגם טיול למיטיבי לכת במדבר יהודה. יענו טיול שנתי על כל המשתמע – וכן, יש גם עלייה…).

אז ראובן נטל את רשות הדיבור ופתח בהסבר אודות ההבדלים בין יין לבן לאדום (הכל טמון בזג! כלומר – הקליפה..), בין יין יבש לחצי יבש (כמות הסוכר, זמן התסיסה וכו´), בין יין פטישים לבין יין נתזים, והסביר גם למה לא כל יין עם קצת גזים יכול כל כך מהר לקרוא לעצמו שמפניה (אתם חושבים שמי שסובל מגזים גם יכול לשנות את שם משפחתו לשמפניה?…). היה סבב טעימות נוסף, וגם היו פרסים למי שידע את התשובות הנכונות (מנו לפחות חמישה סוגי זנים של יין לבן – פרטו, נמקו והסבירו): סינרים ופותחנים.
ברוב טובו, אחרי סבב שתייה אחד, ראובן התיר לנו הפסקת מינגלינג קצרה. אז אכלנו קצת ודיברנו הרבה (יין, מה לעשות), ואז עברנו ליינות טיפה יותר כבדים, ולמדנו על עפיצות ועל בשומת (הידעתם שארומה בעברית קרויה ´בשומת´?… תנו קצת נחת לר´ אליעזר בן-יהודה…).

אז בסוף הערב, כטוב לבנו ביין הסתובבנו וקשקשנו (היו כמה שטענו שהיין לא טיפס להם לראש, אבל כולנו יודעים את האמת…), וגם ראובן הודיע שנוכל לשמור את הגביעים לעצמינו (ממש כמו חלוקת ברכונים בחתונה).

אמרנו יפה תודה לראובן, התלבטנו קצת אם הבקבוקים הריקים נושאים תווית פיקדון ואספנו את עצמינו.
לסיכום – עוד מפגש מוצלח ומהנה. כבר לא יכול לחכות לסכם את המפגש הבא. תבואו, נכון?

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *