מפגש אב: קריוקי

אז נכון שאמרנו לכולם לבחור שירים ולהזמינם, ונכון שעודדנו להכות את התקליטייה ובכלל נתנו לכולם את התחושה שנוכל לדאוג גם לקריוקי של "כל נדרי" נוסח דרום-ניו-זילנד, אבל מה לעשות שבסוף רק מצאנו שלושה דיסקים של זֶמר עברי פופולרי?

העניין הוא, שבסוף התברר שהכל זה עניין של אווירה, יין ואוכל.

בזמן שנתי ובני מיהרו להשיג DVD חלופי, שכן זה שהיה באולם היה מחוסר שלט, הכריז עמית על כך שסיים את התנ"ך, וערך "סיום" כולל הכל (עם כל ה"פפא"). אחר כך מזגנו יין לכוסות, והתחלנו לשיר. אחד אחד עלו לפחות מחצית מהמשתתפים ונתנו את קולם בזמר. ככל שהתארך הערב והיין נמזג, גם היצירתיות באה לידי ביטוי בדמות שינויים מהנוסחים המקוריים של השירים. שלא לומר – לא לזייפנים בלבד…

מסתבר שכשיש מיקרופון, לכולם יש מה לשיר…

אז היו שעלו לשיר סולו בעיניים עצומות ובכוונה מלאה, היו שעלו בזוגות ושלישיות ואפילו היה חיקוי מושלם לריטה (כולל כריעה וחשיפת כתף).
בסוף הערב, התגלה שק של פופקורן בקצה האולם (לא לספר לחבר´ה שהשכירו לנו ת´אולם) שסיפק את צרכי המשך הערב וגרם לו להימשך עד מאוחר.

זה גם הזמן לומר תודה לכל מי שסייע בהפקת האירוע ובתפעולו!

יום הבחירות

מה יעשה אדם הרוצה לרסן את מערכת המשפט, להעלות את המיסוי על עשירים, להנהיג את שיטת השוברים במערכת החינוך, לתת לכל אדם תחת שלטון ישראל זכות הצבעה לפרלמנט, אך למסד בחוק את זהותה התרבותית היהודית העברית של המדינה, כך שהיא תתמוך כלכלית במוסדות תרבותיים תורניים בלי קשר לחלקם באוכלוסייה של יהודים שומרי מצוות? היש לאדם כזה מפלגה להצביע לה? בעייתו שלו ובעייתו של הלהט"ב הדתי אינן שונות מבחינה פוליטית כלל וכלל

קרא עוד »

הדמעות שירדו לי כשהייתי אז בן 13 בחדר של הרב בישראל, שאמר לי שהומואים הם שטן מלוכלך וחטא חמור בתגובה לוידוי שלי, התחלפו בדמעות של אושר

אני זוכר שכשאוליבר נולד, חיפשנו מקום להתארח בו בבית הכנסת וגם ללכת למקווה, ואז פגשנו ברב ברוס הנדיר והמדהים שארגן לנו חגיגה מאירת עיניים בבית הכנסת בפורטלנד בארה״ב. כשהגענו, לא האמנו – המונים מהקהילה היהודית הגיעו כדי לחגוג איתנו. הרגשנו כמו משפחה אמיתית.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *