סיכום פעילות אב: קריאת איכה וסיור בין החומות

"המפגש ביום שני האחרון היה אחד הערבים המופלאים שהייתי נוכח בהם, מפגש כל כך רוחני ואינטלקטואלי, שונה לגמרי מכל מפגש הומוסקסואלי או מפגש יהודי/דתי/הלכתי/תורני שנכחתי בהם בחיי" * כך מסכם עידני, חבר חדש בחברותא, את מפגש אב

בערב ט' באב (שני, 19 ביולי), בשעה 20:30, התכנסנו כולנו לקריאת איכה וקינות בעיר העתיקה בירושלים. menorahכ-2000 שנה לאחר חורבן בית המקדש ושנה לאחר הרצח בבר-נוער בת"א, נקרא ביחד לאהבת חינם.

כמו לאחר כל מפגש רצינו לספר לכם מה היה בערב תשעה באב. עידני שהשתתף במפגש חברותא בפעם הראשונה התנדב לספר מה היה ומה הוא הרגיש. חברותא כקהילה לקחה על עצמה לתת מרחב חברתי בטוח לכל הומו או מתלבט מבית דתי או בעל זיקה לדת.  ברוך הבא עידני 🙂

***

חשבתי לספר קצת על שחוויתי בערב יום שני האחרון, הלא היה זה ערב ט' באב, וקצת לתאר את שהתרחש.

פניתי לחברותא לפני מספר שבועות בבקשה לגלות על פעילויות של הארגון ועל מפגשים כיוון שרציתי כבר זמן רב למצוא מקום לפגוש בו תכנים יהודיים, הלכתיים בלי כל המתח והעניין סביב הנטייה המינית; אני מתרגש לספר לכם שמצאתי!

המפגש ביום שני האחרון היה אחד הערבים המופלאים שהייתי נוכח בהם, מפגש כל כך רוחני ואינטלקטואלי, שונה לגמרי מכל מפגש הומוסקסואלי או מפגש יהודי/דתי/הלכתי/תורני שנכחתי בהם בחיי.

הערב החל בהתקבצות בשער יפו, שם הצלחתי לזהות איכשהו זוג חובשי כיפות בין כל החובשים האחרים ולקשר אותם ל"חברותא" (אני מקווה שלא העלבתי אף אחד) ואט אט החלה להתאסף שם קבוצה מכובדת באיזור ה13 חברה', וכך כשאסף בראשינו יצאנו אל "תצפית הגגות" (אם זכרוני אינו בוגד בי) ושם התחלנו בתפילה ערבית שאני חייב לספר לכם שזו הפעם הראשונה שלי, ושמחתי למצוא שם חלקים מהתפילה של הנחת התפילין שאני מחבב.

המשכנו לקריאה משותפת של מגילת איכה, אחד הגברים במעגל פייט לאוזני כולנו את המגילה. המגילה כתובה באופן קסום והפייטן עשה זאת באופן מהמם אבל הסיפור בה מזעזע. מיד לאחר מכן קראנו שתי קינות ואז החל החלק המודרך יותר של הערב. קראנו שתי מעשיות דרכן נעשה נסיון להבין קצת על מה חרבה העיר ועל מה חרב הבית, וכמה שהיחס שבין אדם לחברו חשוב כל כך וגם נסיון לצייר קווים כלליים לדמות היהודי דאז והיום. במעשיה המלאה של "קמצא ובר קמצא" פגשנו את התחלואה האנושית סביב ה"מה יגידו עלינו?" ו"ומה יחשבו עלינו?" כנגיף שפשט ביהודי סוף תקופת בית שני. ובמעשיה על מרתא בת בייתוס למדנו על אדישות החברתית והסכנה בה ובהידבקות בה.

אחר כך יצאנו לסיור בכותל הקטן והצצנו קצת לכיוון שער הברזל ודרכם למדנו על הערך בקרבה לקודש הקודשים, מקום ארון הברית בבית המקדש. פגשנו גם קצת תוכן סביב שיוכים שונים בין המקומות הקודשים לנו ולמוסלמים בעיר ועל חופש התנועה במקומות שאנו קוראים להם "שלנו". גם קראנו שיר של אורי צבי גרינברג, שממש חזה במדויק לפני שבעים שנה את מה שיקרה בימינו.

לסיום אני רוצה לצטט דבר מה שנאמר בקשר ליום ט' באב אשר אינני בטוח מי אמר זאת; "בימינו, אנו חווים אמביוולנטיות סביב ט' באב, כיוון שאנו מבכים על חורבן העיר ומייחלים לירושלים חופשית כאשר ברגעים אלו נמצאת ירושלים סביבנו חופשיה ליהודים מאי פעם…".
אכן עיר מלאה בסיפורים מרתקים וסתירות עתיקות ומודרניות וכמעט כל מטר או שניים בעיר יכולים ללמד אותך דבר או שניים על ההיסטוריה שלך ועל עצמך. אני רוצה לסגור את סיפורינו עם חוויה אישית, כי למרות שהרגשתי רוב הזמן בור ואפילו קטן, היה לי קסום! חבורה כל כך חכמה ומרתקת!
אני מקוה להגיע לעוד מפגשים בעתיד.

אז בקיצור היה המון תוכן והמון חוויה אנשים טובים ואווירה מהממת  🙂

עידני

שתפו את המאמר

3 תגובות

  1. עידני, בעקבות היכרותנו ושיחותנו על הנושא לאחרונה, אני באמת יודע כמה אתה מתרגש ומתלהב מהפגישה האחרונה ומצפה לבאות כמו ילד קטן שמחכה למתנה… המחשבה עליך בלהט רב כל כך לדבר תמיד מעלה בי חיוך ענקי וגיחוך קל. במיוחד כשאתה מוצא ככה את מקומך.
    אוי לך ולא תקח אותי במידה ויתאפשר למפגש הבא, סיקרנת ושכנעת אותי ברמות שלא תוכל לתאר =]
    נתראה בהקדם, החציל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *