אוריה בן ברית, חבר ועד לשעבר ומייסד שותף של הקשת הסרוגה משתף על פרויקט 'נקודת מפגש', פרויקט שיח והסברה בכיכר ציון בירושלים שנוסד בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל

עוד חמישי, עוד נקודת מפגש – Meeting Place – نقطة الالتقاء בכיכר ציון.

• כרגיל, הדגל הופך לאטרקציה ואנשים מכל הסוגים ניגשים כדי להצטלם איתו. שני גברים מבוגרים שהנשים מצלמות אותם עם חיוכים ענקיים, גם בני נוער כמובן ותיירים. ניגש אליי אדם מבוגר דתי וביקש להצטלם והבן שלו, ללא כיפה ומחייך, היה זה שצילם אותו. פה חשדתי

• מסתבר שביום חמישי בערב לא מעט נוהגים להשתכר, וחלק מהאנשים האלה ניגשים אלינו כדי להביע את דעתם. להפתעתי הערב היו לפחות שניים כאלה עם לוק דתי\חרדי שבאו לתמוך ולהתעניין ותו לא. לא מה שהייתי מצפה בדרך כלל מאנשים שהפה שלהם מסריח מאלכוהול.

• שתי נערות\בחורות, לא ברור בנות כמה, התחילו אתי דיון על מה זה אומר להיות להט"ב. הן הסבירו לי שמבחינתן אני לוקח חולשה ומתגאה בה עם דגל. אחת מהן נקטה בגישת "זה לא טבעי" אבל כאשר התחלתי לענות ולהסביר למה זה כן טבעי (הורג אותי שאומרים "זה" כל הזמן) הבחורה השנייה אמרה שגם אם זה טבעי זה לא הופך את זה לבסדר. היה נדמה שהן לא מוכנות לקבל את זה שאי אפשר "להשפיע" על אנשים להיות להט"בים ולכן מה שאני עושה זה פותח לאנשים אפשרויות בראש שאחרת הם לא היו פותחים. הן התעניינו מה המטרה שלי בנוכחות בכיכר ציון. הסברתי שאני לא שם בשבילי, החיים שלי טובים ברוך ה', אני עושה את זה בשביל בני הנוער וכל אלו שצריכים קול וצריכים לראות שזה בסדר להיות מי שהם ושיש הרבה יותר אפשרויות חיים ממה שנדמה. אמרתי שאני מאמין שאלוהים ברא אותי הומו בתור שליחות וזה קידוש ה' שלי. הן כמובן לא האמינו למשמע אוזניהן שדיברתי על קידוש ה' ולא קיבלו גרם מזה, אבל לפחות הפציעה איזושהי הבנה בפניהן לגבי המשמעות של הנראות הזו לבני נוער במצוקה. גם זה משהו.

• נער מנומס ביותר(!) עם פאות דיבר אתי ארוכות ועם אחרים שם על שאלות שיש לו לגבי להט"ב ודת. השאלות הרגילות של איך זה מסתדר, איך נראים חיים של הומו דתי. במהלך השיחה גם הצטרף בחור מהרחוב שהזדהה כטרנסג'נדר ולא הכרתי אותו, והנער שאל גם אותו שאלות. בשלב מסוים הגיע אדם מבוגר עם חיוך מוזר, ובא לייעץ לנער כאילו אני בלתי נראה אפילו ששמעתי הכל ואמר לו לא לדבר עם רשע כזה, ובכלל עם רשעים כמונו כי זה רע ומסוכן ובלה בלה בלה. הוא נתן לו לסיים, האדם הלך והמשכנו לדבר מהנקודה שהפסקנו. הוא חזר פעם שנייה כשראה כשהייעוץ שהוא נתן בחינם לא התקבל, ושוב התנהגנו באותה צורה. כן, הוא מסוג האנשים שרואים אותנו בתור תופעה ולא בתור בני אדם שאשכרה אפשר לדבר איתם. אבל הנער החמוד הזה דיבר אתי בכבוד מלא והרבה סקרנות בריאה ותרבות דיון. למי אכפת מאיזה זורק הערות מהיציע כשיש שיח כזה מרשים ופורה.

• בחור איטלקי סיפר לי על העיר נאפולי באיטליה, וטען שיש שם קהילה יהודית קטנה מאוד ושרובה מורכבת מלהט"בים. לכן, רב הקהילה האורתודוקסית שם עשה בשלב מסוים סוויץ' בראש שלו והתחיל לשלב לחלוטין גם להט"בים מחוץ לארון בקהילה שלו. זה אמנם לא אמור להיות חידוש גדול אבל נשמע כמו רב שמכיר במציאות ולא מכחיש אותה וזה כבר מבורך.

• פגשתי גם בחור בשם פליקס מגרמניה, נוצרי הומו שהתרשם מהנוכחות שלנו שם בכיכר ואמר שלמרות שהוא מדת אחרת וממדינה אחרת הוא שמח מאוד לראות משהו כזה קורה פה ומרגיש בבית לידנו. טוב, זו המטרה בסופו של דבר. שירושלים תהיה הבית של כל הקהילות שמרכיבות אותה ושנרגיש בה נוח לחיות יחד במרחב המשותף כמו גם בשכונות שלנו.