מסע אל הגבריות (וחזרה משם)

ירדן, ממשתתפי הטיול האתגרי הראשון של חברותא, חזר עתיר רשמים. אלה חוויותיו.

ט"ז-י"ז אלול תש"ע 26-27.8.10

כמו כל טיול טוב, הוא התחיל בנסיעה ארוכה ולילית, עד שהגיע הרגע שאף פעם לא נמאס ומדהים כל פעם מחדש: נוף הבקעה נפתח והכנרת שרועה תחתיך במלוא הדרה. היכוני השממה! חבורת גברים עשויים ללא חת באה אליך ליומיים פראיים במיוחד (עם מדונה ברקע)!

אמציה עושה קפה
אמציה עושה קפה

אמציה דחק את רכבו בעליות המפותלות של כביש 98 בדרום הרמה, ולבסוף הגענו לנקודת המפגש עם שאר החבר'ה ליד היישוב נטור.

ככל דוס טיפוסי ניצלתי את הרגע לתפילת ערבית, עד שלפתע זוג פנסים הבליח באפילה ונפגשנו עם שותפינו למסע. השארנו רכב אחד בנקודת הסיום של המסלול מחר, והצטופפנו ברכב האחר (תודו שזו דרך טובה לחבר בין אנשים) לנסיעה אל חירבת אום אל קאנטיר,שם נעשה את הלילה. כשהגענו יצאנו לאחו לקושש עצים למדורה, ובינתיים זכינו לביקור של כמה מכיניסטים שטענו שאנחנו עושים רעש ומפריעים להם לישון. בכל אופן, אחרי הקישוש, שבו הצטיין במיוחד ראובן, אצנו לנו לטיול לילי קטן בחורבות, שם פיתחתי רומן מורכב עם קרפדה מקומית (זרקתי אותה אחרי שהיא השתינה עלי. מצטער חמודה, לא הפטיש שלי) ואייל יצא לקוויקי עם דבור מסוקס וחרמן (עשה לו איקי).

זה אני, ירדן, שחתום על סיכום המפגש הזה...
זה אני, ירדן, שחתום על סיכום המפגש הזה...

חזרנו לחניון בעקבות כרסנו המקרקרת ופתחנו שולחן שלא נראה באזור מאז הממלוכים (שיחקת אותה שמעון). יין, נרגילה, עוד יין, משחק חברה משעשע (תנוחו שובבים שלי, לא "אמת או חובה") ויאללה לשקי שינה, אבל לא לפני שהגנו על עצמנו מעקרבים בנעליים ויתושים באזניים (זו לא סיבה להיראות כמו בטיול שורשים לרומניה, אייל).

אחח, אין כמו להתפלש בעפרה של ארץ הקודש, ישנתי טוב (החברה אמרו ששמעו, אני מכחיש) בין יללות התנים לצחוק הצבוע.

עמוד השחר כבר עלה כשהזדחלנו מהשקשי"ם (לי היה רק מזרון ושמיכה מנומרת, אמציה לא סולח). והדוסים התפללו בזמן שהדתל"שים הכינו להם קפה (נסיון קטן למרי דוכא במהירות, סטטוס קוו במיטבו), אח"כ טרפנו משהו ויאללה למסלול!

הלכנו לאורך הקניון המדהים (לא בנות, לא כזה עם קאסטרו בפנים) של נחל אל-על. טוב, אני יודע, מי שמכיר מבין שלא לא היה "כזה" אתגרי. אבל נו, זה טוב בשביל חימום (דיר באלאק אמציה אם בטיול הבא לא נשברות לי הרגליים!)

etgarit2מזג האוויר היה לצידנו, הנוף היה מדהים והחברה גם, ולאחר צעידה ממושכת בגן עדן הגענו אל הזעתר שבחומוס- המפל הלבן. המים היו קרירים ומרעננים ואפילו קיבלנו פדיקור מפנק באותו מחיר (מלהקת דגים מקומית).

אחרי האנקדוטה הצוננת עלינו אל נקודת הסיום ומשם ברכב לארוחת צהרים בבריכת קצינים בג'וחדר, שם שוב גילינו עד כמה אייל הוא גבר מושך (צרעות).

לסיכום, היה אחלה בחלה! מחכה לטיול בחודש הבא ולעוד חבר'ה שיצטרפו.

*בחברותא מכבדים את הארון. שמות המשתתפים ותמונותיהם לא מתפרסמות, פרט לירדן הכותב, ואמציה ואייל מובילי הטיול.

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל. זה אף פעם לא היה עניין גדול מבחינתי, פשוט בגיל מסוים הבנתי שקוראים לזה להיות שמאלי, ושרוב בני האדם משתמשים ביד ימין.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *