ביום שלישי שעבר נפגשנו למסיבת החנוכה המאוחרת של צעירותא! (אף פעם לא מאוחר מדי בשביל לחגוג).לערב הגיעו מכל הרצף הדתי והלהט"בי, ותיקים וחדשים כאחד לערב היכרות נהדר בו אכלנו, שתינו, וגם קצת דיברנו.היה מהנה לפגוש את כולם, וכמובן שמחכים כבר למפגש הבא!

ביום שלישי שעבר נפגשנו למסיבת החנוכה המאוחרת של צעירותא! (אף פעם לא מאוחר מדי בשביל לחגוג).לערב הגיעו מכל הרצף הדתי והלהט"בי, ותיקים וחדשים כאחד לערב היכרות נהדר בו אכלנו, שתינו, וגם קצת דיברנו.היה מהנה לפגוש את כולם, וכמובן שמחכים כבר למפגש הבא!
אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.
ביום הזה אני נזכרת בכל הא.נשים על הקשת הטרנסית שהכרתי ושסיימו את חייהם, בכל הקשיים המנטליים והחברתיים שהקהילה הטרנסית, הקהילה שלי – חווה באופן יומיומי.
לפני שנתיים בדיוק, בתחילת חודש
"חבל שלא הצלחת להתאבד."
אלו המילים האחרונות שאבא שלי אמר לי מאז שיצאתי בפניו מהארון בתור טרנסית. את אותו הלילה לא העברתי בבית.
גל אלפר, מנחה קבוצת הקשת הסרוגה של חברותא בחיפה, משתף בכאן מקשיבים בסיפורו האישי, שהתחיל בקונפליקט והסתיים בחיבור, בין שתי הזהויות – הלהט"בית והדתית.
"את שאהבה נפשי" הוא מחזה שכתב איתי סגל, שעיקר עלילתו עוסקת בפיגוע בברנוער ובטיפולי המרה. בלב ההצגה יהונתן, בחור צעיר מיישוב דתי שנפגע בפיגוע ונדרש להתמודד עם החשיפה בפני משפחתו בעקבותיו.
נגישות
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים