בשיעור האחרון של דרשני עם הרב משה ניצנים צללנו לשאלה מרתקת: מי נחשב הורה בהלכה? לשאלה הזאת יש השלכות משמעותיות – על כיבוד הורים, ירושה, אבלות, וגם על מעמד הילד ככהן או כיהודי בכלל. בדורות האחרונים, גדולי ישראל התמודדות עם השאלה הזאת ביחס לטיפולי פוריות ופונדקאות: מי באמת נחשב לאבא או לאמא? זה שתרם את ה-DNA? זו שנשאה את ההריון?
הרב משה הציע גישה חדשה ומעוררת השראה: מה אם מה שקובע זה הרצון להביא ילד לעולם? הוא הראה איך דווקא מתוך המקורות, כמו רחל שמולידה דרך בלהה "ואבנה גם אנכי ממנה", אפשר להבין שהכוונה והרצון הם לב ההורות. בנוסף אפשר ללמוד מהמקום העליון, הקב"ה. כמאמר חז"ל, אחד משלשה השותפים ביצירת האדם זה לא דרך גוף אלא דרך רצון. "ברוך שאמר והיה העולם".
הגישה הזו, שנמצאת עדיין בתחילת דרכה, פותחת פתח הלכתי חשוב למשפחות מגוונות, וביניהן משפחות גאות, ומעוררת תקווה לשיח הלכתי רגיש ומתקדם. תודה לרב משה על שיעור מלא מחשבה ופתיחות!
