לילה רד
ועיגול הלבנה שט במרומים,
שב הלב ומתכנס לקצב צעדיו,
זה אותו הערב, מוכר, אחד,
שאך אתמול חג במחולים.
היינו אנשים שבכו בקול נרגש
אבי, א-לי, אייכה. ענני.
תחת מחיצת התחפושת אמרו בלא חשש
איני היום אף כי למחר אהיה אני.
ראש של שנה יהיה מחר
את גלותו של אמש שאגנו לך אתמול עד תום.
בקר חדש מחר על העולם יפציע,
בו נלמד את דלותנו שנזעק לך בעוד שנה
בערבו של יום.
כל הזכויות שמורות למחבר, לתגובות: johanes6169367@walla.com
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.
התלבטתי הרבה על זה, אבל בא לי רגע שנדבר על פרשות השבוע – לא, לא ניצבים, אלא פרשת הילד בגבעה ופרשת ישרי לבב.
איך להט"בים דתיים מעיזים לדרוש להיות חלק אינטגרלי מכל קהילה דתית שקיימת, ואיך הם מעיזים להשלים עם העובדה שרבש"ע ברא אותם כמו שצריך, יצירה נאה ושלמה? אולי כי זה לא טעות ולא ניסיון? | דעה
לרגל יום הנראות הביסקסואלי ג'ייסון גרינספן משתף:
אני רוצה לספר לכם משהו: לפני שיצאתי מהארון לא פגשתי ביסקסואל דתי אחר. ומהסיבה הזאת, אני מתעקש לדבר על נראות ביסית.
