אורית קלופשטוק

תְּנִי לִי לְהַחְזִיק אוֹתוֹ לְרֶגַע בִּשְׁבִילֵךְ.
תַּרְפִּי. יָדַי יוּכְלוּ לָשֵׂאת.
תְּנִי לִי לְהַרְגִּישׁ אֶת כְּאֵבֵךְ
בְּגוּפִי
בִּמְקוֹמֵךְ. הַנִּיחִי רֹאשׁ,
רַגְלַי יֵלְכוּ כּוֹשְׁלוֹת
בְּתוֹךְ עִקְבוֹת רַגְלַיִךְ.
עֵינַי יַבִּיטוּ אֶל הָאֹפֶק שֶׁלָּךְ.
דְּמָמָה אַחַת, דְּמָעוֹת הַרְבֵּה וּשְׁתֵינוּ.
שֶׁכָּל הָעוֹלָם יֵעָצֵר,
אֲפִלּוּ פְּעִימוֹת לִבִּי,
שֶׁיַּעַצְרוּ,
כְּדֵי שֶׁתִּמְצְאִי מָנוֹחַ.

וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ
(בראשית ח, ט)

להורדת החוברת המלאה לחץ כאן