מבול

אורית קלופשטוק


תְּנִי לִי לְהַחְזִיק אוֹתוֹ לְרֶגַע בִּשְׁבִילֵךְ.
תַּרְפִּי. יָדַי יוּכְלוּ לָשֵׂאת.
תְּנִי לִי לְהַרְגִּישׁ אֶת כְּאֵבֵךְ
בְּגוּפִי
בִּמְקוֹמֵךְ. הַנִּיחִי רֹאשׁ,
רַגְלַי יֵלְכוּ כּוֹשְׁלוֹת
בְּתוֹךְ עִקְבוֹת רַגְלַיִךְ.
עֵינַי יַבִּיטוּ אֶל הָאֹפֶק שֶׁלָּךְ.
דְּמָמָה אַחַת, דְּמָעוֹת הַרְבֵּה וּשְׁתֵינוּ.
שֶׁכָּל הָעוֹלָם יֵעָצֵר,
אֲפִלּוּ פְּעִימוֹת לִבִּי,
שֶׁיַּעַצְרוּ,
כְּדֵי שֶׁתִּמְצְאִי מָנוֹחַ.

וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ
(בראשית ח, ט)

להורדת החוברת המלאה לחץ כאן

אם מצעד הגאווה בתל אביב הוא חגיגה המונית של חופש, אצלנו זה מאבק קיומי ויומיומי.

בשנה שעברה, לקראת המצעד השני, העימות בין חושך לאור הגיע לסף פיצוץ. המשטרה, בעקבות איומים לפגוע במצעד, דרשה לשנות את התוואי ולהרחיק אותנו ככל שניתן מהגרעין התורני המאיים, כלומר מהרחוב שבו גדלתי ומלב היישוב שלי. בהתערבות בג"ץ, שלמרבה המזל עדיין קיים במדינה הזאת, חלחלה ההבנה שלא יעלה על הדעת שבזמן שמצעדי דגלים ואירועי דת מתקיימים במועצה בשפע, תיאסר צעדה למען הסובלנות. בסופו של דבר, למרות נהירה המונית ומרגשת של תומכים מכל קצוות הארץ, היו שם יותר שוטרים מצועדים.

קרא עוד »

אני רוצה לפנות מכאן לנוער שגר במועצה מקומית קרני שומרון והיישובים באזור

גם אני גדלתי במקום שבזכותו הפך התנ״ך להיות הדרך שלי לדבר על עצמי, ולהגיד משהו על העולם שלנו. הפרספקטיבה שסיפורי התנ״ך מעניקים לנו על אנושיות, אהבה וחמלה (וכן, גם רשעות ואטימות) בעולם של היום, היא מתנה גדולה ויש שיאמרו – דרך חיים.

קרא עוד »

הרהור מתמשך ואסוציאטיבי בחוויית הגלות והחֲציּוּת שלי.

הייתי מוכנה לשלם מחירים ואכן שילמתי. מחירים כבדים מנשוא. אולם למחיר הגלות הרוחנית, לא הייתי מוכנה. אני טרם יודעת להכיל את התסכול כאשר זכרונות צפים, או געגוע לישיבה וללימוד התורה מגיע.

קרא עוד »

התהום נפערת, אבל חוט מאיר של חסד משוך עליה

אתמול כתב יאיר שרקי ברגישות ובאומץ רב שהוא ״אוהב בנים ואוהב את הקדוש ברוך הוא״, ומאז הוא זוכה לתמיכה נרחבת ומרגשת | יודע האדם: כמה הייתי רוצה להמשיך להאמין בזה או בזה, כמה הייתי שמח אם הכל היה שונה

קרא עוד »

שתפו את המאמר