מאז שמחת תורה העולם של כולנו התהפך. רבים מחברי הקשת הסרוגה בבאר שבע מגיעים למפגשים מרחבי הנגב המערבי: שדרות, נתיבות, אשקלון וכו' ומצאו את עצמם בקו האש הראשון. גם בשאר ישובי צפון הנגב לא תענוג גדול לשהות בימים אלו. חלק ממשתתפי הקשת הלכו להתאוורר אצל ההורים במרכז או בצפון, חלק מסתגרים בבתים קרוב למרחבים המוגנים וחלק מגויסים למילואים או מתנדבים ביוזמות החוסן הלאומי השונות. במצב זה ברור שמפגשים פיזיים של הקשת, כפי שהיו עד עתה, בלתי אפשריים. עם זאת, דווקא בימים אלו היה לנו חשוב לדבר, לשתף ולהוציא קיטור ביחד. הפתרון שמצאנו הם מפגשים שבועיים בזום בהם אנחנו מתעדכנים במצבם של חברינו במילואים, בהתנדבויות ובאזורים החמים יותר והחמים פחות. אנחנו גם לא שוכחים להחליף דעות, לשתף סרטונים או תמונות שהכנו ושמצאנו ברשתות החברתיות ולצחוק ולבכות ביחד.
בתקווה ובתפילה שיחזור מהר השקט לארצנו ונשוב במהרה לשגרת מפגשים פנים אל פנים, כשכל החברים ובני משפחותיהם, וכל החטופים והפצועים, בריאים ושלמים בגוף ובנפש.
