ט"ז בשבט התשס"ג, 19 בינואר 2003

כאמור, לרגל חגיגות שנה לחברותא נעלה כאן, בשבועות הקרובים, פרטים על "תאריכים היסטוריים" הקשורים לקידום הנושא הומו-דתי. והפעם: המפגש הראשון בהיסטוריה של ההומואים הדתיים. אז הגיעו אך ורק 10 משתתפים. וגם זה נחשב לשיא מיוחד

knock_doorהמפגש הראשון וההיסטורי היה בבית של י´, הידוע בכינויו "אלעד רומנו" בפורום גייז דתיים בוואלה, וכך הוא מספר על אודות מפגש זה:

"לאחר תקופה שהתכתבנו בפורום גייז דתיים בוואלה, הצעתי שנסיר את המסכות וניפגש. אנשים פחדו, אבל כיוון שכבר הכירו קצת את הדמויות שמאחורי הכינויים, קבענו להיפגש. למפגש הראשון הגיעו כ-10 אנשים. זו הייתה פגישת היכרות ראשונה, והכול היו נרגשים ומפוחדים. הייתה אווירה מיוחדת, ראשונית וחלוצית. אסף זהבי דיבר על זה שסוף סוף יוצאים מהבדידות וקורה משהו חדש".

כזכור, פורום גייז דתיים בוואלה נסגר בשל מחלוקות פנימיות בין הגולשים. י´ מגלה כי ניצנים למחלוקות הורגשו כבר במפגש: "מתח של זרמים שונים כבר הורגש בהתחלה, במפגש הראשון. הזכרתי את הרב אמנון יצחק וכבר חלק עקמו את פרצופם ואמרו איך אני, עו"ד מכובד, מזכיר רבנים ומצטט אותם".

בין הבאים למפגש הראשון היו נתי שלנו, ישי מאיר – מנהל הפורום, דודו1212, אסף זהבי וזאביק. "בסוף המפגש ליוויתי את הבאים אל כלי הרכב שלהם. פתאום שמעתי את זאביק צועק ברחוב ´מזל טוב מפגש ראשון בהיסטוריה של הומואים דתיים!' כולם החליפו צבעים ורצו להרוג אותו", נזכר י´ בחיוך.

אבל זה לא אירוע בודד; הוא שייך לז'אנר מפוקפק שנקרא לו "שנאה של נראות".

בחברה מתוקנת לא נבקש מחרדים "להצניע את חרדיותם". נצטרך להבין שגם אם יש בינינו קונפליקטים, חרדי צריך ללכת בביטחון ובקומה זקופה בכל מקום. גם טרנסג'נדר, גם הומו.

קרא עוד »

אני זוכר את זה, שהוא הביט בי ואמר ש״זה לא אמיתי ורק מחשבות שווא ואי אפשר באמת לאהוב בנים, אתה לא רוצה למות לבד״.

אני זוכר את היום הזה טוב מאוד, כי הוא שרט לי את הלב. זוכר איך אבא שלי אסף אותי אחרי זה עם המונית שלו, ואיך נכנסתי וישבתי במושב האחורי כאילו הייתי לקוח זר, ורציתי שהוא ישאל אותי מי כיבה לי את הלב, איך היה אצל הרב, אבל אבא לא שאל.

קרא עוד »

"השיח הזה חורץ דיני נפשות" קבעתי, "אתם לא חייבים לחשוב כמוני בנושא אבל גם לא חייבים להשתמש בשפה הזו כדי להתנהל מולו", סיכמתי.

ואני? אני לא מנסה "לקבור את האומללים בנטיות" אני הוא שמנסה לעזור לאותם אנשים שלא לשקוע בדיכאון וללכת לאיבוד בו, אני וחבריי הם אלו שמנסים להציל מטביעה חיי אדם בזמן שאנשים אחרים דוחפים את הראש שלהם חזרה אל מתחת למים, אני וחבריי וכל הקהילה הלהט"בית הם האנשים הטובים שנמצאים באמצע הדרך, וכמו עם היועץ מהישיבה, לא מנסים לחנך לערכים שונים – אלא להציע נווה מדבר, למי שבעזרת עשרות מאמרים ומאות קללות במסדרון, נשלח חסר כל למסע במדבר.

קרא עוד »

שתפו את המאמר