לקראת ט' באב, התכנסנו ב"חיבורים" לדבר על חורבן והתרסקות לאומית ואישית,
ועל דרכי התמודדות עם מקרים כאלה בחיים האישיים שלנו.
פתחנו את הלימוד בהובלתו של ג"יסון עם הסיפור המוכר שמובא במסכת מכות כ"ד ע"ב, על חורבן בית המקדש ו"שועלים הלכו בו".
לאחר לימוד קבוצתי גדול, התחלקנו לקבוצות קטנות וצללנו פנימה, לתוך המציאות שלנו וההתמודדות שלנו עם חורבן ומשבר.
סיפור "האב" שלנו כאנשים מאמינים הוא התורה והמצוות, משפחה "רגילה" ודרך אחת.
ואז יום אחד מגיעה ההבנה על הנטייה המינית,
והכל מתרסק ושובר את הסיפור לרסיסים.
רבים מאיתנו חוו חורבן אישי, ממש כחורבן הבית.
בקבוצות דנו בשאלת ההתמודדות של דתיים להט"בים, בין 3 אופציות:
1. להתעלם מההתרסקות. להמשיך את החיים במלחמת התעלמות מהמשבר והחורבן.
2. לקבל את ההתרסקות ולדחות את סיפור האב. להתנתק מהאמונה.
3. לקבל את המשבר וההתרסקות אבל להמשיך עם סיפור האב, בדומה למעבר שהיהדות עשתה משלב בית המקדש והקורבנות, ללימוד, הלכה ותפילות.
לנסות למצוא את הדרך לחיות בשלום ובהשלמה, בין האמונה לנטייה.
את הערב סיימנו עם מגשי פיצה וטעם של אופטימיות ואמונה.
