לפני שנתיים בדיוק, בתחילת חודש הגאווה החגיגי (יובל לסטונוול!), מינה רה"מ נתניהו את השר ההומו המוצהר הראשון בתולדות המדינה. באותה ממשלת ימין ישבו המפלגות הדתיות והחרדיות, שההתנגדות לזכויות להט"ב היא לחם חוקן, והן בכל זאת בלעו את הצפרדע (אפשר לחשוב). ובהכללה גסה- הקהילה הייתה מרוצה, שאר הימין נופף שהוא לא עד כדי כך הומופובי והשמאל צקצק בלשון.

זו לא היתה סיבה להתרגש יותר מדי, אלא רק לשמוח שאדם הומו ממונה לפי מעשיו ויכולותיו, ומקבל ביקורת לא בגלל נטייתו אלא לפי המחנאות הישראלית הבריאה, כאחד האדם.

כמובן שמעבר למינוי החגיגי, הקהילה לא זכתה לקידומים משמעותיים.

מאז עברו קצת מים בירדן והרבה פתקים בקלפיות, והנה, בפתח חודש הגאווה הנוכחי, נראה שבא הקץ על הקפאון הימני-חרדי- האם הפעם יקודמו זכויות להט"ב? מודה, גם אני קיוויתי לשינוי, רק בנושא הזה, וקיוויתי מאוד.

באופן אישי, לא תמיד חשבתי שזכויות הקהילה הן צו השעה, למרות היותי חלק ממנה. יש בטחון, יש כלכלה, יש מערכת משפט, יש יחסי חוץ, לא חסרים דברים לדאוג להם. אך מה לעשות, קלחת הפוליטיקה הישראלית הצליחה לגרום לי להתייאש משינויים חשובים מדי בנושאים אלו.

בנוסף, ההגעה לגיל בו החברים סביבך מתחתנים, גורמת לך להרגיש את הפער בזכויות באופן אישי, ויחד כל זה העלה בי תקווה לתת את הצ'אנס לקידום זכויות לקהילה.

והנה מתקבצים ראש.תי הרשימות, החכמים יודעי העתים, וכל מקום אשר דבר עמית סגל ודיווחו מגיע אבל גדול להומואים- כי מסתבר שראשי מפלגות השינוי נכנעו לראש אחת המפלגות, וקידום זכויות הלהט"ב יוקפא.

כמובן. מזל שהתאמנתי על הפרצוף המופתע שלי.

הרי אנחנו הטרף הקל, רווי הבטחות ושבעי תירוצים. קל לסיכול ונח לאכזב.

וזה באמת מאכזב. הרי בשביל התקווה הזו נעשו, לפחות מצדי, התפשרויות בסוגיות אחרות- ודווקא בסוגיה הזו, הוויתור הגיע בכזו דרך אגב.

את ההומופוביה מהימין היהודי פסלנו מכל וכל, למה הדרישה המקבילה נענית בכזו קלות?

אני לא מצביע ומתלונן על דו פרצופיות- לא כי היא לא קיימת, אלא כי היא מובנת מאליה.

שוב הזכירו לנו שאנחנו עלה התאנה הצבעוני שקל לנופף בו ואז לייבש, להצטלם איתו במצעד ואז לשכוח.

שנזכה!

חודש גאווה שמח 3>

#עוז_קוטוּר | Oz Fenton | #מעת_לעט