כ״ח בסיון ה׳תשפ״ב (27 בJune 2022)

למה לי לקחת ללב? בגנות ההתקרבנות

"תשובתנו הטובה ביותר היא הצגת האלטרנטיבה שיצרנו בחברותא ובקהילה הדתית הגאה"
"תשובתנו הטובה ביותר היא הצגת האלטרנטיבה שיצרנו בחברותא ובקהילה הדתית הגאה". פעילי חברותא, שב"ל ובת קול במצעד הירושלמי, 2010

מאז תחילת העיסוק הפומבי של הרבנים בהומואים דתיים, התמודד חלק מן הרבנים באומץ עם הנושא, אולם במקביל אנו חוטפים מרבנים אחרים סטירות ציבוריות, שומעים ביטויי שנאה קשים או קלים נגדנו, סופגים גינויים וסובלים מדה-לגיטימציה. למעשה, באופן טבעי אנחנו רגישים ומתרגשים כמעט מכל אמירה של כל רב. פעמים רבות התגובה האינסטינקטיבית והאוטומטית שלנו כאינדיבידואלים וכקהילה היא להיפגע ולהגיב בנימה קורבנית ומסכנה, תוך השמעת זעקה לרבנים להיות רגישים למצוקותינו.

נכון שהמצוקות שלנו ממשיות ונכון שעבור רבים מאיתנו החיים כהומואים דתיים קשים מאוד. נכון גם שכטקטיקת שיווק תיאור המצוקות חודר את שריון הלב של הציבור הדתי. הבעיה היא שלהתקרבנות שלנו כקהילה וכאינדיבידואלים יש מחיר כבד אשר אנו חייבים להיות מודעים לו. המאבק שלנו הוא מאבק חברתי, וההתקרבנות שלנו כקהילה תורמת לחיזוק הסטיגמה הרווחת בציבור (החילוני, הדתי ואפילו אצל חלק מאיתנו) לפיה החיים של הומו דתי קשים עד כדי בלתי אפשריים. מכאן קצרה הדרך למסקנה שעל הבחור המסכן לוותר על אחת הזהויות – הדתית או המינית. מחיר נוסף של ההתקרבנות מתבטא בהסרת אחריותנו כקהילה לגורלה ובהסרת האחריות האישית של כל אחד מאיתנו לגורלו. נראה שאנו ממעיטים בהערכת מידת שליטתנו על חיינו, במיוחד לאור ההתקדמות של קהילת הלהט"ב הדתית והאלטרנטיבות המתפתחות. גם אם החברה הדתית מערימה קשיים על הבחירות שלנו כיצד לחיות את חיינו, במציאות המתגבשת בשנים האחרונות נוצר מרחב תמרון המאפשר להומו דתי לחיות את חייו באופן טוב יותר ואמיתי יותר (כמובן, כל אחד לפי ראות עיניו והגדרתו האישית מהם חיים אמיתיים עבורו).

רבנים ופוליטיקאים אחרים

כאשר אנו שוקלים כקהילה איך להתייחס לדבריו של רב כזה או אחר, חשוב להבין את הקונטקסט בו נאמרו הדברים. יש רבנים אשר התעמקו בסוגיה שלנו ומתוך עמדה כנה מתנגדים לנו, אך יש אחרים שרק משתמשים בנו, שלא לומר "תופסים טרמפ" עלינו, למאבקים פנימיים בתוך העולם הרבני.

לציונות הדתית אין אדמו"ר או פוסק הלכה אחד. היא מפולגת לקהילות ולתתי-קהילות ששונות זו מזו הן בלבוש והן בתפישות העולם ואופן עבודת השם. בשנים האחרונות מתנהל מאבק פוליטי ואידיאולוגי קשה מאוד בין הקהילות השונות ובתוך ההנהגה הרבנית, מאבק שנחשף לתקשורת בתקופת ההתנתקות/גירוש מעזה (למשל בשאלת הסרבנות) ומאז הולך ומחריף. בין היתר, הפכה שאלת ההכלה של ההומואים הדתיים בחברה הדתית מדיון ענייני-פרטני לכלי פוליטי. יש העושים בנו שימוש ציני לניגוח פוליטי נגד אותם הרבנים הנחשבים "מתונים" יותר וכביטוי פשטני להתנגדות לעולם ה"מודרני". מצב זה מזכיר את הבחירות לנשיאות בארה"ב בשנת 2004, שם נעשה שימוש בסוגיית הנישואים החד מיניים כדי לפשט לבוחרים תפישות עולם וכחלק ממיתוג ההבדלים בין הדמוקרטים לבין הרפובליקנים או בין הליברלים לבין השמרנים.

גבולות: לגנות ולא להתגונן

לדעתי, כאשר ברור שזוהי הסיבה העיקרית של רב להתבטא בצורה חריפה נגדנו, עלינו להציב גבולות ברורים לשימוש בנו. אל לנו לנהל באופן תמים דיאלוג ענייני ומהותי אשר בלאו הכי לא ישפיע על דעת הרב ורק יספק לו יחסי ציבור בחינם. מנגד, כאשר מדובר ברב אשר לאחר לימוד מעמיק של הנושא מתנגד לנו בכנות, עלינו לשאוף לדיאלוג ולשיח רציני עימו על אף הקשיים.
עלינו ללמוד מ"הליגה נגד השמצה" של היהודים בארה"ב כיצד לגנות את האמירות הפוגעניות מבלי להתנצל או להתקרבן, ולהתמודד עם הפוגעים מתוך עמדה של כוח ולא מתוך עמדה של חולשה. בעיניי, תשובתנו הטובה ביותר לרב שיוצא נגד הומואים דתיים או נגד הומואים בכלל היא הצגת האלטרנטיבה האנושית שיצרנו בחברותא ובקהילה הדתית הגאה: פעילות חברתית תומכת, תפילות ושבתות, טיולים, קבוצות לצעירים ועוד. אל לנו להגיב מתוך עמדה מתגוננת לכל אמירה בלתי אחראית של רב זה או אחר. במקום זאת עלינו להסיט את הדיון הציבורי לשינוי החיובי המתרחש ובעיקר לטעת תקווה בציבור ובחברינו.

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל

א"מ;ל"ק: תלמידי ישיבות נדרשו לחלוק מגורים עם חייל בעל הרכב כרומוזומלי שונה משלהם, באופן שאין בו שום בעיה הלכתית. וייאנחו החיילים מן הטרלול הפרוגרסיבי, ותעל שוועתם אליי, והנה באתי בדברים האלה.

קרא עוד »

"חבל שלא הצלחת להתאבד."

"חבל שלא הצלחת להתאבד."
אלו המילים האחרונות שאבא שלי אמר לי מאז שיצאתי בפניו מהארון בתור טרנסית. את אותו הלילה לא העברתי בבית.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

5 תגובות

  1. לא מסכים אם אף מילה.
    כמו כל אחד שיש לו כל מיני אג'נדות(יש כאן אנשים עם אג'נדות?), יתכן וגם לרבנים יהיו אג'נדות. מאידך, רוב הרבנים שאני מכיר הם אנשים נבונים מספיק בכדי להצליח מאוד כאנשי היי-טק ומשפטנים וכל דבר אחר, אלא שיותר חשוב להם לקדם את דבר ה' בעולם.
    האמת היא, שלא תמצאו אף רב תלמיד חכם שמבין בכלל את המשמעות של להיות הומו דתי. במחינתו זה כמו לומר – דתי מחלל שבתות באופן כמעט בלתי נשלט. אין כאן סיבה להניח שיש להם אג'נדות, הם באמת פשוט לא מבינים מה זה לשמור תורה ובמוצהר להיות הומו. זהו. ומבחינתם רב שאומר שהוא כן מבין הוא פשוט לא רב באמת.
    וגיל – ההגדרה של הבית הזה הוא סובלנות וכו'. להקשיב לעצמך ולמחוק את מי שלא חושב בדיוק כמוך זה קצת פרדוקס בהקשר , הלא כן?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.