חבר שלי שאל אותי השבוע: למה כל כך חשוב בעיניך שיהיו מפלגות או נציגים להט"בים בפוליטיקה הישראלית? למה אתם חייבים להציף ולהבליט את השונות הזאת בפוליטיקה ובכלל?
בעולם אידיאלי, עולם בלי מעמדות, עולם שבו יש שוויון בין האנשים, עולם שבו הממשלה נותנת מענה לכולם באופן שווה ומספקת לכולם את כל התנאים האידיאלים להתפתחות – בעולם כזה באמת אין צורך במפלגות מגזריות שישרתו את האינטרסים הצרים של קהל היעד, בעולם כזה גם ש"ס לא הייתה קיימת ולא היינו צריכים בעל כורחנו לצפות בתשדירים המצועצעים שלהם, גם בל"ד וכל ראשי התיבות הנלווים הללו לא היו קיימים ולא היינו זוכים להכיר את זועבי הפרובוקטיבית שכולם כל-כך אוהבים לתעב, ובקיצור עד שהעולם לא יהיה שוויוני כמו שראו בחזונם נביאי ישראל המלנכוליים – כרגע האלטרנטיבה היא להיות עלה נידף ברוח הממשלות המתחלפות פה כמו חיתולים במשפחה חרדית ממוצעת.
הקהילה הלהט"בית היא קהילה מאוד ייחודית כי רבים מחבריה חושבים שעדיף להיחבא אל הכלים ופשוט להתמוסס בתוך שאר המפלגות והסיעות הקיימות בתקווה שכמה שיראו אותנו פחות כך יאהבו אותנו יותר, מה שמזכיר לי איזה עם קטן שכולם שונאים אותו וגם בו היו כל מיני נאיבים שרצו לוותר על הייחוד והשוני שלהם כדי שכמה קוזאקים צמאי דם יאבדו את העניין בהם… (ספוילר: לא בטוח שזה עבד כמו בתוכנית).
יש כל מיני אחיתופלים למיניהם שטוענים שזה לא נכון להיות מגזריים וסקטוריאליים, לא לגיטימי להיות גייז ובעלי מודעות פוליטית מפותחת וגם חס וחלילה רצון ושאיפה לשנות דברים ולהשפיע בשם האידיאולוגיה שלך ובשביל האנשים ששלחו אותך להלחם בשמם (דמוקרטיה ייצוגית, כך קוראים לזה באקדמיה) אתם הגייז כבר קיבלתם מספיק, אתם שולטים בעולם של העיצוב והיופי בתור ספרים, מעצבים, מאפרים וכו', אנחנו לא מפריעים לכם אתם אל תפריעו לנו, אל תיכנסו לעולם הגברי, הרציני של הפוליטיקה, לכל אחד יש את המקום שלו, אל תתפסו לנו את הז'אנר, תישארו במשבצת הסטריאוטיפית שלכם כי זה עובד יופי.
אני חושב שהקהילה צריכה להקים מפלגות גאות, תאים גאים במפלגות קיימות ולקדם את האינטרסים הייחודיים שלהם בדיוק כמו שכל קהילה אחרת עושה, לפנות ללהטב"ים, להשפיע עליהם להצביע לאנשים שמייצגים אותם ולדהור עם הסוס הזה את כל המרוץ, ובלי בושה.
להט"בים דתיים הם בפרט מיעוט בתוך מיעוט והקשיים שלהם עמוקים יותר, אין להם מספיק אנשים שנלחמים בשמם או שמייצגים אותם במרחב הציבורי הכללי ובטח ובטח שלא מספיק במרחב הדתי שבו הנושא הוא עדיין פצצה מתקתקת שלא מדברים עליה מספיק. הצורך שלהם במודלים לחיקוי הוא עצום ולכן חייבים למלא את הוואקום הזה בתאים ומפלגות שיתנו מענה לצורך של הקהילה הייחודית הזו.
חלקנו שהסלידה העצמית – או יש אומרים הומופוביה מודחקת, ואני אומר "מחמדיפלצת" – שעדיין מסתובבת בתוכנו ומנחה אותנו עם ניסיון רב ומתוחכם שרכשה בזכות שנים של מאבק פנימי סוער וקונפליקטים מודחקים להסתדר בסביבה עויינת, התרגלנו להקשיב למחמדיפלצת בלי להסתכל סביבנו ולקלוט שזה מגוחך, שהתרגלנו לרצות את כולם ולעצום את העיניים בפני סטנדרטים כפולים שנוצרו בחברה כלפינו, אולי לא במזיד אבל הם פוגעים וצריך לחשוף אותם.
אני מאחל לכולנו שנשלוט במפלצת שבנו במודעות ונחישות כדי שנוכל באמת להיות שלמים עם עצמינו ולקדם את עצמנו כיחידים וקהילה בלי בושה. והעיקר לא לפחד כלל.
