לא עוד בקרוב אצלך

כמה עוד אפשר חיוכים מזויפים, סיפורי כזבים, שתיקות רועות, עיניים מבוהלות * מוטי בשיר "לא עוד"

no_more

לא עוד

מחזיר אורם של אחרים

בודד בחשֵׁכה

לא עוד

חיוכים מזויפים

סיפורי כזבים

לא עוד

חדרי חדרים

שתיקות רועמות

לא עוד

עיניים מבוהלות

ידיים כבולות

לא עוד

ילדים רחוקים מעצמם

אנשים מתחבאים מלִבּם

לא עוד

כאב על חיים ללא מימוש

נשמות תועות מחפשות את השביל

לא עוד

אני ללא אני

אתה ללא אתה

לא עוד

בקרוב אצלך

בקרוב אצלי

עוד טור דעה טרנסופובי מפי אישה דתיה

בשבת האחרונה פרסמה שרון רוטר טור דעה על קרוב משפחה שלה (מצורף למטה, מוזמנים ומוזמנות לקרוא). כאיש מדע, ביולוג וגנטיקאי אני ממש מרגיש צורך לענות על הטיעונים שלה שמלאים בחוסר ידע ובהבנה בעניין.

קרא עוד »

כשהייתי בשיעור א', ישיבת מעלה גלבוע, חשבתי שמורכבות היא הדבר החשוב ביותר בעולם.

קשיים אישיים ודיסוננסים זהותיים נתפסו בעבורי כחובה דתית. חשבתי שעל מנת לא להפוך את הדתיות שלי לפלסטר ליברלי, אני חייב להמשיך לתפוס בדעות שצרמו והפריעו לי. לא רציתי "לפתור" את השאלה הלהט"בית או הפמיניסטית. פתרון היה בעבורי השטחה, רידוד של המורכבות הקיימת.

קרא עוד »

שתפו את המאמר