לעדכונים על פעילויות ואירועים:

"לא ילבש"?

smoothשאלה:

האם לגבר מותר להסיר שערות מגופו? לא מדובר כאן על הסרת שיער לצמיתות אלא על הסרה רגילה. תודה.
(הערת המערכת: ראו בהמשך שהתשובה מתייחסת גם ללייזר).

תשובה:

הסרת שיער לגברים הינה אמירה תרבותית, וההלכה רואה אותה בשלילה. עם זאת יש מקרים שמותר.

הגמרא במסכת נזיר (דפים נז-נח) מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה האם איסור הסרת שיער לגבר הוא איסור תורה או איסור מדברי חכמים. לכל הדעות הנימוק לאיסור הינו ההתדמות לקוסמטיקה הנשית : "אמר ר´ יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה – לוקה משום (דברים כב) ´לא ילבש גבר שמלת אשה´".

יש הסוברים שאיסור זה הוא מן התורה, ויש הסוברים שהוא גזירת חכמים.

הסרת שיער בתער מול מספריים, לייזר או שעוה

נחלקו הפוסקים הראשונים, האם האיסור על העברת השיער הוא דוקא בתער, או שכל הסרה אסורה, גם בדרכים אחרות. לפי חכמי ה"תוספות", ובראשם רבינו תם, האיסור הוא רק בתער, וזהה לאיסור לגלח את הזקן בתער. לפי שיטתו, העברת שיער במספריים או שעוה מותרת. רוב הראשונים האחרים חלקו עליו, ומהם בעל "הלכות גדולות" (לח עו: ), הרי"ף והרא"ש והרמב"ם (הל´ ע"ז פי"ב ה"ט).

להלכה נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה קפב), שהעברת שיער בית השחי והערוה אסורה לגברים בכל דרך, והסרת שיער מאברים אחרים אסורה רק בתער, ומותרת בדרכים אחרות.

במקום בו גברים נוהגים להסיר שיער

יסוד האיסור הוא בדין "לא ילבש", האוסר הידמות הגברים לנשים וההיפך. לאור זה, התעוררה השאלה מה הדין במקום בו גם הגברים נוהגים להסיר שיער, האם האיסור יתבטל. בשאלה זו נחלקו חכמי ספרד הראשונים. הרמב"ם כתב : "במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער הנשים ואנשים אם העביר אין מכין אותו" , ומשמע מדבריו שאין עונש על כך, אבל זה עדיין אסור. לעומת זאת הרי"ף, רבינו ניסים, הגאונים וחכמי ספרד אחרים סברו שבמקרה כזה אין איסור "לא ילבש" כלל.

להלכה בשולחן ערוך(שם) יש מחלוקת בין רבי יוסף קארו לרמ"א. השו"ע העתיק את לשון הרמב"ם, ונראה שסובר שאסור להסיר גם במקום שהגברים מסירים, ואילו הרמ"א ציטט את לשון הר"ן, ופסק שבמקום כזה מותר אפילו לכתחילה.

הסרת שיער לרפואה

לפני כ 700 שנים, נשאל רבי שלמה בן אדר"ת, ראש חכמי ספרד, מה הדין במי שסובל מפצעים וגרוי בבתי השחי או הערוה, והסרת השיער תסייע לרפואתו. הוא השיב (שו"ת הרשב"א ח"ה רעא) שאם המטרה היא רפואית ולא להידמות לאישה, מותר להסיר את השיער, וכך נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד קפב ד): "מי שיש לו חטטין בבית השחי ובבית הערוה, ומצטער מצד השיער, מותר להעבירו."

כמובן שבמקרה כזה יסיר את השער בשיטות אחרות, ולא בתער.

אמירה תרבותית

בבבל בתקופת האמוראים, היה המנהג של הגברים להסיר את שיער בתי השחי. ככל הנראה, גם בקהילה היהודית התפשט המנהג בין האדוקים בצווי האופנה. על רקע זה, מספרת הגמרא את הסיפור הבא (תרגום לעברית ממסכת נזיר) "הורשע אדם בבית דינו של רבי אמי, ונתחייב מלקות. בעת שהיפשיטו את חולצתו, נגלו בתי שחיו, וראו שאינו מגולח. אמר להם רבי אמי, עיזבוהו, הוא מן החברים (כלומר – אדם כשר ד.ב.)".

הסיפור הזה מלמד, שלמרות שבציבור הכללי של הגברים היה מקובל להסיר שיער, יראי ה´ הקפידו שלא לעשות זאת. זה היה גם סמל ליראת שמיים אמיתית מפני שהיה שייך לצינעת הפרט, היה בין אדם לאלוקיו ולא לשם תצוגת צדיקות בעיני הסביבה. בעקבות סיפור זה, לאחר שהרמ"א בשולחן ערוך כתב את ההיתר הנ"ל, הוסיף הגבלה חשובה: "רק החברים נמנעים בכל מקום".

בין האמוראים, היו רבנים שנודעו ביופים המדהים. אחד הבולטים שבהם היה רבי יוחנן. הגמרא מעירה, שלאור שיטתו של רבי יוחנן שהסרת השיער אסורה, תמהו התלמידים על כך שלרב עצמו לא היה שיער בבית השחי. הגמרא מסבירה זאת בכך ששערו נשר לעת זקנתו.

נשאלת השאלה, אם המראה המגדרי עשוי להשתנות, ולגרור שינוי הלכתי בעקבותיו, ואם מושג היופי הינו יחסי ומשתנה, מדוע מבטאים הגמרא והפוסקים התנגדות להסרת השיער באותם המקרים והשיטות שהאיסור אינו קיים?

אולי התשובה לכך היא התנגדות פנימית להשתעבדות לצו האופנה החולפת. נראה מהדברים דלעיל, שחכמים תפסו שיראי ה´ אינם צריכים להחליף את חזותם עם כל אופנה עונתית. כל יום מתחדשים בעולם דברים רבים, אין איש שיכול לעמוד במירוץ העדכונים ולהישאר מעודכן תמיד בכל התחומים. החיים בעולם זורמים, בכל יום מתחדש הידע, מתחדשת היצירה, מתחדשים רעיונות, מעיין החידוש מפכה בעולם, ובתקופה שלנו הספיקה שלו גדולה מאי פעם, "חדשים לבקרים רבה אמונתך".

כולנו רצים במירוץ העדכונים, ואי אפשר להספיק הכל. מוכרחים לארגן סדר עדיפויות ולהחליט במה משקיעים את האנרגיות ומה משדרגים היום. אחד ישדרג את הידע שלו. אחר ישדרג את אחת ממידותיו הטובות, או את מערכת יחסיו עם אחד ממשפחתו או מחבריו. יש שישדרגו את הרכב, את המחשב, ילכו למנתח פלסטי וישדרגו את גופם, את שערם, את ציפורני רגליהם וכו´.

ואולי חכמים רוצים לומר

עצרו לרגע את המירוץ, חישבו ושיקלו – את מה תשדרגו היום?

מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3545424,00.html. פורסם גם בעלון "השבת צהר", פרשת מטות, כ"ג בתמוז תשס"ח.

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.