אוהד פיין אזולאי
כמה ממכם בעד דברים רעים? כלומר, לא דברים שנויים במחלוקת, פשוט דברים רעים. התשובה, אני מקווה בכל אופן, היא אף אחד, אף אחד לא בעד מה שרע וכולנו מנסים לצדד בטוב. ובכן, ניתן להסיק מכאן שלהיות בעד מה שטוב ולהתנגד לרע זה דבר משותף (כמעט) לכל האנושות – ולכן זה לא אומר הרבה. אני מציע לעשות את אותו התרגיל עם הומופובים. כמה ממכם בעד טיפולי המרה? כלומר, אתם בטח לא בעד לחשמל להט"בים נכון? אתם בטח גם מזועזעים מילדים עם גומייה על היד שמרביצים לעצמם, מנסים לייצר התניות כואבות כדי להיגאל (קרי להיגעל) מעצמם, אני בטוח שכולם מתנגדים לכאלו דברים. אבל, פתאום צץ קול קטן, מה עם טיפול פסיכולוגי ללהט"בים, מה הבעיה בזה? 'כלומר', אומר הקול הקטן, 'אני ממש נגד טיפולי המרה, באמת, אבל טיפול פסיכולוגי אולי יכול לעזור?' ובדיוק בשביל קולות קטנים מעין אלה הכנתי הסבר קטן על השקר שנקרא 'טיפול פסיכולוגי ללהט"בים'.
לא מזמן נשאל ח"כ מעוז אם הא בעד טיפולי המרה. מעוז הזדעק: "חלילה! אני נגד המרה, אני בעד טיפולים פסיכולוגיים ללהט"בים". מעוז, שאני בטוח שמתנגד לכל דבר רע ותומך רק בטוב, נפל בפח עליו דיברתי לעיל, ועל הדרך מנסה להפיל גם אותנו. קודם כל, אין דבר כזה 'טיפול פסיכולוגי ללהט"בים'. הומוסקסואליות ואיתה גם טרנסג'נדריות אינן דורשות החלמה (בניגוד להומופוביה, אבל זה לפוסט אחר), מסיבה זו אין צורך להפנות שום להט"ב לטיפול, רק בגלל עצם היותו להט"ב. ולמרות שעובדה זו כל כך ברורה ולכתוב אותה בשנת תשפ"ג זה מעט מביך, נראה שלמפלגת נעם הדברים עוד לא ברורים לגמרי.
אם כן, אם לא צריך להפנות להט"בים לטיפול בגלל עצם היותם, למה הם צרכים טיפול? הטענה השנייה הנפוצה מתייחסת למבולבלים. פה, יש לומר בכנות, אכן ישנה בעיה קטנה. בניגוד למתבגר החילוני, הסביבה הדתית לא מצפה מהמתבגרים שלה לבחון 'על רטוב' את מיניותם בגיל צעיר. זה יוצר בעיה, מצד אחד א.נשים מבקשים לדעת מה שונה בהם, ומה יהיה איתם בעתיד, מצד שני, הם לא מעוניינים להתנסות מינית עדיין. מסיבה זו הורים, מחנכים ופעמים רבות גם מתבגרים, מעדיפים להגיע לחדר הטיפול לבחון בו את המיניות שלהם או של ילדיהם באופן תיאורטי וסטרילי. כאן יש להדגיש: לא מדובר בטיפול פסיכולוגי, אלא אבחון פסיכולוגי. אין בו פסול, כל עוד כל הצדדים מבינים שלאבחון שכזה יש גם חלופות כשרות, כמו קבוצת שווים חברתית, ושאין צורך בטיפול אחרי האבחון.
אם כן, האם יש דבר כזה טיפול פסיכולוגי ללהט"בים שאינו טיפול המרה? התשובה היא חד משמעית לא. אז למה מעוז ואחרים מפרידים בין השניים? הסיבה היא שלהגיד היום 'אני בעד טיפולי המרה' שקול לאמירה 'אני בעד מה שרע', ומעוז והומופובים אחרים בוודאי לא בעד דברים רעים, הם בעד דברים טובים, כמו, שימו לב, טיפולים פסיכולוגיים ללהט"בים! אבל כאמור, אין מה להתלהב מדי, מעוז לא יספק לאוכלוסייה הלהט"בית מימון חינם לטיפולים מרפאים. מעוז לא מעוניין בטיפולים מקצועיים מאשררי זהות שיעזרו ללהט"בים להתמודד עם זהותם בסביבה מאתגרת, אלא ימשיך לשלוח נערים ונערות במצוקה אל אנשיו שידאגו לסרס את נפשם ואת מיניותם. אם זה לא היה ברור – טיפול המרה פסיכולוגי הוא גם טיפול המרה, בכלים פסיכולוגיים.
חברים, יכול להיות שכתבתי קצת בבדיחות הדעת, אך הדברים בהחלט חמורים. רובנו מבינים שטיפול פסיכולוגי שמרושש את הנפש והכיס הוא לא פחות חמור מחשמול או הכאה של להט"בים, אך לצערי הדבר לא ברור עד הסוף בציבור, ואת הפרצה הזו מנצלים אנשים כמו מעוז. יש לומר בקול: להט"בים אינם צרכים טיפול, גיוון מיני ושונות מגדרית הן חלק בריא מכל חברה, טיפול פסיכולוגי לא יכול להיות חיפוי להמרה ויש להתנגד לכל צורה של דיכוי ופגיעה בלהט"בים. אמנם הדברים פשוטים, ונכון שמתסכל לחזור עליהם שוב, אך המסר הזה חייב להישמע יותר ויותר – במיוחד בימים אלה. אין לי אלא לצטט את מנחם בגין ז"ל, שידוע אמרתו: "לפעמים דווקא את המובן מאליו צריך להגיד". הנה, אמרנו.
