"כמה טוב היה לדבר" או: למה הקמתי את הקבוצה הנשואה

לאחר שיחות רבות עם הומואים דתיים נשואים שהודו לו על עצם השיחה וה"עמו אנוכי בצרה", הבין יונתן פרנק שהוא מוכרח לעשות משהו, ולכן יזם הקמת קבוצת תמיכה מקצועית לנשואים, אשר נפגשת בפעם הראשונה ביום חמישי הזה * בטור זה הוא שמביא את דברו של המגזר האילם ואת דברו שלו

couple_not_talkingבעבר, לממסד הדתי לא היו הכלים והידע להתמודד עם בחורים הבאים ומתוודים על נטייתם המינית. מלא מעט מקרים שסיפרו לי גברים שונים – כאשר הם כבר אזרו אומץ לשוחח על נטייתם המינית עם אחד מאנשי החינוך במוסד שבו למדו, תשובתם הייתה "תתחתן זה יעבור לך" או "תעוף מהישיבה".

תשובות אלו מפי "אנשי חינוך" מנעו מבחורים רבים מלשוחח על נטייתם ובשל כך נשארו בבדידותם ובסוף בחרו להתחתן עם אישה, כשהכול מלווה בפחדים נוראיים. הם נותרו בלי כלים ובלי ידע כיצד להתמודד עם מסגרת הנוגדת לחלוטין את נטייתם המינית. כשחלפו השנים, לאותם בחורים שהתחתנו נולדו ילדים, אבל הנטייה נשארה נטועה חזק בתוכם. הם נותרו עם המשא הכבד מנשוא, שרק גדל עם השנים ועודנו הולך ומתעצם. כי השנים לא משכיחות, הן לא מקלות. הלב עדיין זועק ואין עם מי לחלוק.

לא אחת עוברת בראש כל אחד ואחד מהם כף המאזניים הדמיוניים שבה הם שוקלים את הצדדים לכאן ולכאן ורובם מגיעים לאותה מסקנה – להמשיך בדרך המנוגדת לרצון הלב. אולי הדרך שקרית, אבל יש בה המון היגיון, ובראשה שלוש סיבות עיקריות:

הרצון להקים משפחה ולהביא ילדם לעולם, הרצון לרצות את החברה והחברה, והפחד להישאר לבד. ברוב המקרים סיבות אלו גוברות על המשיכה האמתית, ולכן הרוב מוכנים לשלם את מחיר הנטייה על אף הקושי והקשיים הבלתי נסבלים.

היום אני בן 47, ואישית, התחתנתי מאהבה ובאהבה. הבאתי 4 ילדים מאהבה ובאהבה והם כל עולמי. בשל הקושי, לפני כשנתיים התחלתי לכתוב בלוג על גברים נשואים הומואים. בעקבות המאמרים שכתבתי, קבלתי פניות לא מעטות מגברים נשואים דתיים ושאינם דתיים המתמודדים עם קשיים לא פשוטים. לרוב הפונים הייתה זו הפעם הראשונה שהם משוחחים על הנושא.

כשהפניות גברו, החלטתי לתת לחלק מהפונים להתקשר אליי ולשוחח אתי. השיחות היו ארוכות ומרתקות. השיחה נתנה להם, בפעם הראשונה בחייהם, לפרוק את המטען הכבד כל כך שאותו הם סוחבים שנים על גבי שנים רק בינם לבין עצמם. המעניין הוא שכל אותן שיחות הסתיימו באותו המשפט – "כמה טוב היה לדבר".

לאחר לא מעט שיחות הבנתי שהקמת קבוצת תמיכה לנישואים דתיים הומואים היא הכרחית לכל אותם גברים הרוצים לחלוק את הקשיים והתמודדויות והיום-יומית עם גברים אשר נמצאים באותה סיטואציה. ואכן, לאחר כמה חודשים החלטתי להקים את הקבוצה.

החלטתי לפנות לארגון חברותא, שָם לשמחתי הרַבָּה מצאתי אנשים רציניים, בית חם, אוזן קשבת, רצינות, עזרה והתמדה.

לאחר שחברותא התייעצו עם רבנים מכל קצוות הקשת הדתית, ולכן הסכמה בחשיבות ובנחיצות הקמת הקבוצה ותרומה – הוחלט שהקבוצה תוגדר קבוצת תמיכה מקצועית, בהנחיה מקצועית של מטפל מקצועי. בהסכמה עם חברותא הוחלט שנבהיר כי הקבוצה מיועדת להומואים דתיים נשואים בלבד, וכן כי הקבוצה אינה מעודדת גירושין ובגידות אלא זוהי קבוצת תמיכה שתפקידה לתת מענה מקצועי לכל אותם גברים הרוצים להגיע ולפרוק את אשר על לבם ולדבר על ההתמודדות והקשיים שעוברים כל אחד ואחד. כמו כן חברותא דאגה למקום מקום קבוע ודיסקרטי בתל אביב שבו ייערכו המפגשים.

אני רואה בקבוצה זו קבוצת תמיכה הכרחית שתיתן מענה לבעיה הגדולה מכול של ההומו הדתי הנשוי – קושי הבדידות. המפגש הראשון ביום חמישי הזה בי' בניסן תש"ע, 25.3.10.

בברכת אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק,

יונתן פרנק, לשעבר רכז קבוצת חברותא – תמיכה לנשואים

להצטרפות לקבוצה: זאב שביידל zeeviksh@gmail.com

יום הבחירות

מה יעשה אדם הרוצה לרסן את מערכת המשפט, להעלות את המיסוי על עשירים, להנהיג את שיטת השוברים במערכת החינוך, לתת לכל אדם תחת שלטון ישראל זכות הצבעה לפרלמנט, אך למסד בחוק את זהותה התרבותית היהודית העברית של המדינה, כך שהיא תתמוך כלכלית במוסדות תרבותיים תורניים בלי קשר לחלקם באוכלוסייה של יהודים שומרי מצוות? היש לאדם כזה מפלגה להצביע לה? בעייתו שלו ובעייתו של הלהט"ב הדתי אינן שונות מבחינה פוליטית כלל וכלל

קרא עוד »

הקללה הכי נפיצה בבית הספר

בימים אלו אני עובד בבית ספר ממלכתי דתי במרכז הארץ כתומך הוראה של כיתה ד', כשהכיתות מחולקות לקפסולות. מורה מן המניין באחת, ואני מעביר את אותו השיעור באחרת. מעמד-ביניים שהומצא לימי המגפה, הדועכת ב"ה.

קרא עוד »

לצערי נפלו בכתבה בעולם קטן מספר טעויות

בגליון הקודם (868, בראשית) פורסמה בעלון זה הכתבה "מחקר חדש: טיפולי המרה עשויים להפחית אובדנות". לצערי נפלו בכתבה מספר טעויות אשר עלולות להשאיר את הקוראים עם רושם שגוי לגבי המחקר המדובר ולגבי הקשר בין טיפולי המרה לאובדנות. קראתי את המאמר המדובר של ד"ר סולינס ואת המאמר נגדו יצא, ואבקש לתקן שגיאות אלו.

קרא עוד »

שתפו את המאמר