חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

"כי תבוא אל הארץ" – מיהו ישראלי?

מהו התנאי לבואנו אל הארץ? מי זכאי להקרא ישראלי? נעה רז, עורכת אתר בת קול, בדבר תורה לפרשת השבוע.

משפחה תימנית בדרכה לארץ ישראל (מתוך ויקיפדיה)

מה זה "כי"?

בבואנו לקרוא את פרשת "כי תבוא", השאלה הראשונה אותה עלינו לשאול את עצמנו היא מה משמעות המילה "כי" בפתח הפרשה? אנו רגילים להבינה כפשוטה – "כאשר", אלא שלדעתי במקרה זה הוראת המילה היא אחרת, ומשמעותה "אם".

משה רבנו ממשיך בפרשה בנאומו שנפרש לאורך ספר דברים, בו הוא חוזר על מצוות הקב"ה לעם ישראל, שניה לפני שהעם מתנחל בארצו. יכול היה משה לומר "כשתבואו", אבל הבחירה במילה שאחת מהוראותיה היא "אם" היא בחירה מודעת, שמשמעותה שעצם העליה לארץ ישראל והחיים בה אינם מובנים מאליהם.

הוראת המילה קובעת כי אלה מבני ישראל המעוניינים להגיע לארץ ולחיות בה צריכים להבין שלא מדובר בדבר של מה בכך, מובן מאליו. על מנת להיות ישראלי מן המניין, על אדם לקבל על עצמו סט שלם של מצוות. רק כך יזכה למקומו בארץ הקודש.

הדברים האלה מעניינים במיוחד לאור הדיונים האחרונים בסוגיית הגיור, והקרע שהיא יוצרת בין מדינת ישראל לבין יהודי התפוצות. לא לחינם בוחר משה לפתוח את נאומו בפרשה במצוות הביכורים, ולהמשיך במצוות שבין אדם לחברו. הוא מצווה על בני ישראל את הקשר אל האדמה, ואת הקשר אל העם הנוצר, ודרכם מעמיק הקשר אל הקב"ה.

בשום מקום הוא אינו טוען, כפי שמנסים לשכנע אותנו להאמין שרי הממשלה החרדים, כי מידת הדבקות במצוות שבין אדם למקום רלבנטית בבואנו לקבוע מיהו חלק מהעם היהודי בארץ ישראל, או כפי שאוהבים לקרוא לזה אצלנו, "מיהו יהודי".

ההפך הוא הנכון. משה מבהיר לבני ישראל כי רק כאשר יתחייבו ליצור חברה צודקת בארצם, יוכלו להיחשב לבעלי אוזניים ועיניים: "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". רוצה לומר, רק כאשר מתחייבים לצדק בין אדם לחברו ניתן לראות ולשמוע באמת.

אנקדוטה קצרה על הארורים

פרשיית הארורים, בה משביע משה את העם על האיסורים החמורים ביותר, שנוצרו ליצור את החברה הצודקת, הטהורה יותר אותה הזכרנו ממקודם, מנקזת אל תוכה את הרעות החולות החמורות ביותר בכל חברה. זה היה נכון בימי המדבר, זה נכון רובו ככולו גם בימינו.

משה עומד אל מול העם ומפרט את האיסורים: מקלל אביו ואמו, מסיג גבול רעהו, משגה עוור בדרך, מטה משפט גר, יתום ואלמנה, שוכב עם אשת אביו, שוכב עם בהמה, שוכב עם אחותו, שוכב עם חותנתו, מכה רעהו בסתר, לקח שוחד להכות נפש דם נקי, והעם עונה אחריו על כל איסור ואיסור: ארור האיש.

כאמור, אלה הם האיסורים החמורים ביותר, האנשים העוברים עליהם אינם יכולים להיות חלק אינטגרלי מחברה מוסרית ומתוקנת, מחברת הצדק שהשותפות בה מקנה לנו את הזכות להיות חלק מהעם בישראל. רוב האיסורים האלה מוכרים לנו, הם כבר נאמרו בספר ויקרא, חלקם יותר מפעם אחת. ואיזה איסור אינו מופיע כאן? די לחכימא ברמיזא.

—-

נעה רז, בין השאר, היא עורכת אתר בת קול, ארגון לסביות דתיות.

ויש גם בונוס כפול

* שבוע לפני מפגש חברותא בנושא משפחה, זה הזמן לקרוא את דבר התורה שכתב בני לפרשה לפני שנה ("מהי משפחה בשבילכם?").

* כאן תוכלו לשמוע את ההפטרה "קומי אורי" בהברה ספרדית:

בואו נדבר רגע על חתונה דתית גאה

המילה הגדולה הזו, האירוע הגדול והיקר הזה. עזבו רגע מאבקים, הכרה מהמדינה, הפלות של הצעות חוק לברית זוגיות וחתימה ברבנות. לא מה זה אומר לאנשים אחרים, אלא מה זה אומר בשבילנו-הומואים בחיים קהילתיים דתיים ומוקפים סטרייטים, לא עלינו.

קרא עוד »

שתפו את המאמר