סמליל האירוע:
תכנית
פסח שני – יום הסובלנות הדתית
יום שני 26.4.2010
בית יהודית (מרכז תרבות עמים המחודש)
עמק רפאים
ירושלים
בתכנית:
19:00 התכנסות
19:30
"וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מְעַט בְּמִסְפָּר וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶיך"
עד היכן מגיעה מחויבות ההנהגה לצרכי המיעוט?
רב-שיח בהשתתפות הרב יהודה גלעד וד"ר חנה פרידמן
מנחה: ד"ר אריאל פיקאר
21:00 סדנאות בשיתוף הקהל:
האם ייתכן שיתוף פעולה בין הזרמים היהודיים בישראל?
יחסה של החברה הדתית כלפי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית
"אילו היתה אחותה לא היו נוהגים כך- "על אחריותם של רבנים למסורבות הגט
הומו ולסבית דתיים משתפים בהתמודדות שלהם עם אלוהים, המשפחה והקהילה
סדנא מטעם האגודה להבנה בינדתית- אולריקה, כוהנת דת פרוטנסטנטית, על סובלנות דתית בעולם הנוצרי
22:00
הקרנת הסרט "לימו עמני" – לימון פרסי
ואחריו שיחה עם הבמאית קרן חקק
הארגונים המשתתפים:
בת קול – http://www.bat-kol.org
קולך – https://www.kolech.org.il/he
נאמני תורה ועבודה – https://toravoda.org.il
האגודה להבנה בינדתית
חברותא
תוכניית הערב:
סיכום האירוע
הכינוס של "פסח שני" היה מרשים מאוד. באופן אישי אני חושב (בני) שחשוב להתעסק בסוגיה של סובלנות – כי לדעתי, מאז השואה, היחס שלך אל ה"זר", אל האחר, הוא מה שמגדיר את האנושיות שלך.
מכיוון שאני שחושב שזה דבר כל כך מהותי, אני חושב שזה צריך לבוא מהקודש, מהתורה, מהיהדות שלנו. כי לא יכול להיות שערך כל כך חשוב – כל כך חסר בתורה. אני בטוח שהדברים נמצאים בתורה ואנחנו רק צריכים לימוד, לפי כוחו של הדור, למצוא את הדברים.
יוזמוֹת הכינוס מצאו בפסח שני לימודים גדולים:
האחד (ואני מצטט): כשאנחנו קוראות את הסיפור על פסח שני אנו מגלות שההתחשבות במיעוט היא תכונה אלוהית, ובני האדם צריכים ללמוד אותה, בבחינת "והלכת בדרכיו". השני הוא שיש דברים שצריכים לבוא דווקא מלמטה, בהתערותא דלתתא. היוזמה לתיקון פסח שני באה דווקא מהטמאים ומהולכי הדרך ולא מהקב"ה. בחסידות נתפס חודש אייר כחודש שבו תבוא הגאולה מהעם, בניגוד לחודש ניסן שבו הגאולה באה מהקב"ה. בעידן זה של אתחלתא דגאולה זכינו בחודש אייר לראות את גאולת ישראל בארצו מתוך זעקה, דרישה ועשייה מלמטה.
בכינוס עצמו התקיים דיון בהשתתפות הרב יהודה גלעד, ראש ישבת ההסדר מעלה גלבוע (שדיבר לא מזמן במפגש שנתיים לחברותא), וד"ר חנה פרידמן, מרצה ליהדות וממקימות ומנהיגות קהילת "יחד". את הדיון הנחה ד"ר פיקאר.
בתחילה דיברה ד"ר חנה פרידמן. גילוי נאות: כמה מחברי הטובים ביותר מתפללים בקהילה שהקימה חנה – קהילת "יחד" בצייטלין, וגם אני מתפלל שם כשאני בת"א. בגלל זה מאוד התרגשתי לשמוע על הנסיבות שהביאו להקמת הקהילה ועל המסר שהיא נושאת. חנה סיפרה שכאמא לילד חריג היא מבינה כמה נוראה היא הרגשת החריגות, ההרגשה שכולם מתקדמים בעוד אתה נשאר מאחור ולא מסוגל. לכן מראש היא החליטה שבקהילה מראש כולם יהיו רצויים. הפסוק שנבחר לקהילה הוא "קרוב ה' לכל קוראיו" – וחנה אמרה שהיא ובעלה חשבה שאם ה' קרוב לכל קוראיו – אז ברור שגם הקהילה תקבל את כל מי שקרוב לה'. לדעתה בביה"כ צריך לקבל את כולם, גם הומואים לסביות וטרנסים כשווים מלאים, ושהתנאי היחיד של בית הכנסת הוא שבית הכנסת הוא מקום להתפלל ולא מקום לקדם בו אג'נדה פוליטית.
ד"ר חנה פרידמן דיברה גם על יציאת מצרים ועל המחויבות של מי שהיה "זר" בארץ אחרת לנהוג ברגישות ל"זרים" אחרים, והציגה מדרש משלה להגדה של פסח בו היא דרשה את "ארמי אובד אבי" ברוח הרגישות ל"זר".
אחריה דיבר הרב גלעד על מחויבות לסובלנות ועל חינוך. הרב גלעד אמר שלדעתו אפשר יהיה לשנות את הגישה להומואים ולסביות דתיים באמצעות מהלך פרשני. כדוגמה לכך הוא הביא את היחס לעבודה זרה באשכנז. בעוד שבמקרא יש יחס חמור מאוד לעבודה זרה – אולי היחס החמור ביותר, בראשוני אשכנז חל מהלך פרשני (ששיאו היה ב"מאירי") שאמר שהגויים שאצלנו, אלו שבינם אנו חיים, אלו לא הגויים שעליהם התורה דיברה. כי ברור שהגויים שבינם אנו חיים היום הם בעלי מוסר וכו'.
למרות שהרב גלעד חשב שמהלך כזה אפשרי, הוא לא ראה כיצד שינוי כזה אפשרי גם בהלכה.
אחרי הפאנל היו כמה סדנאות, אחריהן התקיימה הקרנת סרט ומשם התפזרנו הביתה.
יישר כוח גדול למארגנות, ליוזמות, למי שהרימה טלפונים ולמי שסחבה שלטים, יישר כוח גדול גם לשני הסדרנים האמיצים מחברותא אייל ודניאל.
בני
