חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

כדתי, חשוב לי להגיד שרובנו לא כאלה.

כדתי, חשוב לי להגיד שרובנו לא כאלה. רובנו מאמין שלהיות דתי זה קודם כל ״ואהבת לרעך כמוך״ (גם זה בפרשת ״קדושים״ כבוד הרב). רובנו סולד משנאת אחים, וזוכר על מה חרב הבית ומה הביא אותנו לגלות. להיות דתי זה מורשת, מצוות בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, או לתלמידו. זה לסור מרע, לעשות טוב, לרדוף רק אחר השלום, ולהאמין בצדק. גם אם הוא לא תמיד נראה לעין. זה לקדש את היופי שבכל פלא בריאה - גם אם אנחנו לא מבינים אותו, והוא לא מסתדר לנו עם תפיסות מיושנות.

כדתי, חשוב לי להגיד שרובנו לא כאלה.

רובנו מאמין שלהיות דתי זה קודם כל ״ואהבת לרעך כמוך״ (גם זה בפרשת ״קדושים״ כבוד הרב).

רובנו סולד משנאת אחים, וזוכר על מה חרב הבית ומה הביא אותנו לגלות.

להיות דתי זה מורשת, מצוות בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, או לתלמידו.

זה לסור מרע, לעשות טוב, לרדוף רק אחר השלום, ולהאמין בצדק. גם אם הוא לא תמיד נראה לעין.

זה לקדש את היופי שבכל פלא בריאה – גם אם אנחנו לא מבינים אותו, והוא לא מסתדר לנו עם תפיסות מיושנות.

אגב, זה גם לשים לב להבדל בין ערב חג ליום שלפניו 😉

לפני שנתיים, כשיצאתי מהארון, פחדתי מאוד מהתגובה של העולם הדתי בו גדלתי…

פחדתי מאותן אמירות כמו של הרב דוקוב, ורבנים אחרים שיודעים רק להגיד ״אסור״.

בשנים שלי בטכניון כמעט כל דבר תורה של הרב בבית הכנסת בקבלת שבת הוקדש לפוליטיקה ולדעותיו האישיות. מ״יש גורמים שמאיימים על שלמות מוסד המשפחה״, להשוואת נתניהו למשה רבנו וגנץ ובוחריו לקרח ועדתו, והתפארות במלחמתו של הרב נגד מעונות מעורבים יהודים-ערבים ״שלא יקום הערבי בלילה וייקח סכין״.

דבר תורה, שנועד לגשר בין תפילות יום שבת, שנועד להנגיש את פרשת השבוע למעל מאה סטודנטים מתפללים, סולף והפך למופע שגרם לחלק מהסטודנטים לנוע באי נוחות, לצאת החוצה, להסתגר במושבם, או כמוני בסופו של דבר – לנטוש את בית הכנסת הזה, ולחפש דבר תורה שמתייחס, ובכן, לתורה.

ומה נשאר מהיציאה? הפתעה – חיבוק גדול מהמשפחה ומהחברים, הדתיים והחילוניים. לא כולם שמחו, נכון, אבל גם עם המיעוט המתנגד לא היה דבר שלא הסתדר בשיח. בבית הכנסת בבית עוד מבקשים ממני לעלות שליח ציבור, ובקבוצת בוגרי ביח״ד (ארגון הדתיים בטכניון) בן הזוג שלי מוזמן לארוחות שבת לפעמים עוד לפניי

זה מכעיס כשמסיתים נגדך ונגד קהילה אליה אתה משתייך, ועוד בתוך מקום שמשמש לך כבית, אבל חשוב לי שתדעו שזאת לא היהדות. זאת לא הדת, ואלה לא הדתיים..

גל אלפר הינו מוביל קבוצת הקשת הסרוגה של חברותא בחיפה.

Gal Elfer

זו הבשורה?

גדלתי על ברכי הציונות הדתית. אני מאמין גדול בערכיה, משוכנע שיש שם אמת גדולה, רחבה ומאירה. יש שם חיבור מפרה בין תורה וחיים, בין חומר ורוח, בין ערכי הנצח להוויה המתחדשת.

קרא עוד »

תהיו נאמנים לעצמכם!

לא לחיות זה לפחד. זה לשקוע בחרדות. זה להסתיר את עצמנו מהאנשים הכי קרובים אלינו.
ולפעמים זה מרגיש שאי אפשר אחרת, כי החיים האלה הם פאקינג מפחידים ואם חושבים עליהם יותר מידי – אפשר לשקוע בדיכאון קיומי.

קרא עוד »

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

שמעתי אדם שבטוח ויודע שהאמת אצלו

היום צפיתי בראיון של הרב ארלה הראל מול הרב גיא אלאלוף, שמעתי אדם שבטוח ויודע שהאמת אצלו, שהדיעה שלו, לטענתו, היא קונצזנוס בקהילה הדתית, שהעובדות שלו מוחלטות ולא ניתן מקום לספק, אז לגבי זה אין לי מה לומר כי אני בעצמי לא מכיר את פרטי עדותו – על כל אלה שהצליחו להשתנות, על ההומו הדתי שטוען שהוא נשמר מכל חוויה מינית, על אותו פסיכולוג שהחליט להתעלם מעדות החברים שהוא הביא לו, אני לא אטען שהוא טועה או מטעה, אני לא אטען לחוסר אמינות עדותו, אבל העמדה הבוטחת הזאת שהאמת אצלו שהוא יודע למסור את רצון ה בצורה פשוטה היא בעצמה מעידה על עובדותיו, על דיעותיו ועל גאוותו שמסנוורת אותו.

קרא עוד »

"השיח הזה חורץ דיני נפשות" קבעתי, "אתם לא חייבים לחשוב כמוני בנושא אבל גם לא חייבים להשתמש בשפה הזו כדי להתנהל מולו", סיכמתי.

ואני? אני לא מנסה "לקבור את האומללים בנטיות" אני הוא שמנסה לעזור לאותם אנשים שלא לשקוע בדיכאון וללכת לאיבוד בו, אני וחבריי הם אלו שמנסים להציל מטביעה חיי אדם בזמן שאנשים אחרים דוחפים את הראש שלהם חזרה אל מתחת למים, אני וחבריי וכל הקהילה הלהט"בית הם האנשים הטובים שנמצאים באמצע הדרך, וכמו עם היועץ מהישיבה, לא מנסים לחנך לערכים שונים – אלא להציע נווה מדבר, למי שבעזרת עשרות מאמרים ומאות קללות במסדרון, נשלח חסר כל למסע במדבר.

קרא עוד »

שתפו את המאמר