חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

יש גם ערבים כאלה. פוסט שונה מבדרך כלל. | #תובנות_מכיכר_ציון

הערב היה בלגן גדול בצורה יוצאת דופן. עם זאת, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לומר שאני מאמין בלב שלם בכוח של אור קטן לסלק הרבה מן החושך
אוריה בן ברית, חבר ועד לשעבר ומייסד שותף של הקשת הסרוגה משתף על פרויקט 'נקודת מפגש', פרויקט שיח והסברה בכיכר ציון בירושלים שנוסד בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל

יש גם ערבים כאלה. פוסט שונה מבדרך כלל.

הערב היה בלגן גדול בצורה יוצאת דופן. עם זאת, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לומר שאני מאמין בלב שלם בכוח של אור קטן לסלק הרבה מן החושך, לאורך כל השנה ולא רק בתור אמירה ילדותית וחמודה לחנוכה.

הגעתי מאוחר והתברר שפספסתי הרבה. הייתה אלימות, עשינו כל מה שראינו לנכון לעשות כדי למנוע מזה להישנות ובסך הכל כולם בסדר. אחרי שהתקפלנו, נוצרה שיחה ביני ובין עוד שני חברים שהיו שם, אחד הומו והשנייה הטרו, לבין קבוצה של ארבעה צעירים חרדים ממש חמודים ונחמדים. הם דיברו בכבוד, בסקרנות, ופתחו נושאים שאני לא חושב שאי פעם נגעתי בהם בכיכר בצורה כזו כנה וישירה. דיברנו על מיניות, על סוגי משיכות, דיברנו על הסכמה ועל יחסים בין בגירים לעומת יחסים מתחת לגיל ההסכמה. הם היו סקרנים מאוד אך גם מכבדים מאוד, מה שלא תמיד מגיע יחד. הסתבר בהמשך שהסקרנות והידע המוקדם לא מקריים, וששניים מתוכם ביסקסואלים ולפחות אחד מהם הומו. על אחד מהם קלטתי לבד בשיחה שלו איתי כשהוא אמר מושגים שמפתיע שיידע אם הוא לא בעצמו משתייך לקהילה, ואחרי זה מסתבר שהם שאלו את שני החברים אם גם הם מ"המגזר", לפי ניסוחם. שמעתי מהחברה שאחד מהביסקסואלים מתלבט מה לעשות לגבי נישואים ומשפחה, וזה היה לי מרגש לשמוע שהוא בחר לשתף את זה איתנו בצורה כזו. החלטנו להתקדם לכיוון השוק וככה הם המשיכו ללכת איתנו יחד. דיברנו אחד עם השני על כל מיני נושאים להט"ביים וכאלה שלא, דיברנו על ירושלים וסיפרתי להם על האהבה שלי לירושלים ולמגוון שבה. איך יש חרדים שהולכים לקולנוע ודתיים במסיבות מעורבות רוקדים בחופשיות. יש הרבה יותר אפשרויות ממה שנדמה וזה לא קיים במקומות אחרים. הם הסכימו איתי ולרגע הרגשתי בתוך העור שכולנו תושבי ירושלים וזה מאחד אותנו.

עד עכשיו לא קיבלתי תשובה לדרך בה כולם הכירו, שזה מדהים ומשמח, וכשנפרדנו כולנו נשארנו עם תחושה שזכינו לרגע נדיר שמפיץ אור בעיר הזו ובחיים של כולנו.

אופטימיות היא דרך חיים, זו בחירה איך להסתכל על העולם. הערב היה ערב מבלבל במיוחד, אבל הסיום שלו מבחינתי צבע אותו בצבע אחר מהצפוי. אנחנו נמשיך להגיע לכיכר ציון ונמשיך בשלנו, והשאר יגיע.

קוויריות במחשכים

הרכבת גולשת לתחנה ואני עולה, ושוב תפילה קטנה שאלוהים יעזור לי עם הנוער הירושלמי הקט הזה שלא חטא כי לא ראה קוויריות או שלא חטא שהסתובב ביום חמישי אחד במרכז העיר ונתקל בי. שאלוהים יעזור.

קרא עוד »

קיבלתי אות הוקרה מעיריית תל אביב

אני אגיד שבהתחלה כששמעתי שיביאו לי אות הוקרה הייתה לי התלהבות מטורפת שמלווה בפחד. הייתי בכזה ״מה לעזאזל״. אט אט במשך השבוע התודעה הזו השתנתה להתלהבות טובה שמלווה בתחושה של ״איזה כיף שרואים אותי. איזה כיף שמעריכים את זה.״

קרא עוד »

מה זאת אהבה?

יש משהו ברגש הזה שלא ניתן להגדרה. משהו מסתורי, ממגנט, לא חד משמעי. הוא תופס צורה, משתנה, מתעצב לאורך הזמן והחיים, לובש מראות וצבעים שונים.
אבל יותר מהכל, הוא תמיד שם.

קרא עוד »

משהו קטן על ״סערת הדוריטוס״

משהו קטן על ״סערת הדוריטוס״ (לא זאת שבקיבה שלי במקום ארוחת ערב פעמיים בשבוע), שהוא בעצם משהו קטן וחשוב על הומופוביה גם בכל סערה אחרת.

קרא עוד »

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר