יחס ההלכה לטרנסג´נדרים

טרנסג´נדר יהודי המעוניין לחיות על פי ההלכה, נאלץ להתמודד עם אתגרים לא מעטים. החל מברכות השחר בבוקר ("שלא עשני אישה"), דרך חיי היום יום שלו בקהילה (יכול לשמוע קול באישה; יכול הצטרף למניין ולהעיד?), בבית הכנסת (תפילה בעזרת גברים או נשים), וכלה מותו (באיזו חלקה ייקבר והאם צריך טיהור?), מוצבים בדרכו סייגים מגדריים-הלכתיים. כיום רק הזרם הרפורמי ביהדות נותן פתרונות לאדם זה. מה יעשו כל אותן/ם המעוניינימות באורח חיים אורתודוכסי? שאלה טובה. ניסינו ללקט מעט מזעיר מִדֵעוֹת שנכתבו בהלכה בנושא זה, ואידך זיל גמור

במאמר ארוך, מקיף ומלומד (באתר "בת-קול") דנה עדן ארזי בנושאים שלא זכו לסיקור ולהעמקה רבה, כגון איסור סירוס, ניתוחים פלסטיים, ניתוחים לשינוי מין וההתייחסות ההלכתית למגדר לאחר שינוי באיברי המין, קבורה של א/נשים לאחר ניתוח לשינוי מין. ויש גם כמה תשובות מפתיעות של כל מיני פוסקים.

בעניין קבורה של אנשים לאחר ניתוח לשינוי מין פורסם ע"י הרב יעקב אריאל באתר ישיבה.

האם טרנסג´נדר מוגדר הלכתית כ"שוטה לדבר אחד", כך שנֹאמר שעליו או עליה לא חלים כל מיני דינים והלכות שנאמרו על רוב העולם? הרב דרור ברמה בתשובה נרחבת ומקורית על יחס ההלכה לטרנסג´נדרים, אם כי לא בטוח שהטרנסג´נדרים יאהבו את הכיוון המגדיר אותם כ"שוטים לדבר אחד".

ובמפתיע, דווקא הרב יובל שרלו לא רואה פתרון לנושא, ומאוד מסתייג מאפשרות הגדרת האדם כ"אנוס", וגם זאת רק לאחר שכבר עשה את המעשה.

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *