יוסף

אורית קלופשטוק


אֶת יוֹסֵף וְאֶחָיו לָמַדְתִּי פַּעַם אַחַת בַּגָּן

וּפַעַם שְׁנִיָּה בְּלִשְׁכָּת הָרְוָחָה בִּנְתַנְיָה.

יוֹסֵף הָיָה נַעַר יְפֵה תֹּאַר,

מְגֻנְדָּר בְּחֻלְצוֹת פַּסִים,

בְּשֵׂעָר אַדְמוֹנִי וְאִפּוּר עָדִין.

הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת, לְמָשָׁל,

לִהְיוֹת מְעַצֵּב אָפְנָה אוֹ סַפָּר.

יוֹסֵף רָצָה לִגְדֹּל מִכָּל אֶחָיו,

הוּא לֹא רָצָה לִסְחֹב אַרְגַּזִּים בַּשּׁוּק,

אוֹ לִכְרֹעַ לְתַקֵּן רְכָבִים בַּמּוּסָךְ.

אָבִיו שָׂנָא אוֹתוֹ.

קָרַע אֶת שִׂמְלוֹתָיו שֶׁתָּפַר,

וּכְשֶׁמָּצָא אֶת קֻפְסַת הָאִפּוּר

הִטִּיחַ אוֹתָהּ אֶל הַקִּיר

לִכְתֹבֶת דָּם.

יוֹסֵף חָטַף הַרְבֵּה מַכּוֹת מֵאֶחָיו.

תִּהְיֶה גֶּבֶר, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ, וְתַחְזִיר.

הוּא לֹא הֶחְזִיר.

השיר ״יוסף״ מתוך ספרה ״לא יכולתי לרשום את זה בתיק״ בהוצאת פרדס

להורדת החוברת המלאה לחץ כאן

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *