אתמול צויין בישראל יום המשפחה, וביוזמת חה"כ יוראי להב הרצנו נערך בכנסת אירוע לכבוד המשפחות של הקהילה שלנו.
ברוח הימים והמתקפות על המשפחה הגאה מצד גורמים בכנסת ובממשלה, האירוע היה מרגש וחשוב לנו כאזרחים, להשמיע את הקול שלנו גם בבית הנבחרים, גם בעת הזאת.
יו"ר חברותא שי ברמסון סיפר על הקשיים העומדים בפני להט"בים דתיים להקמת משפחה, ועל הניגוד החד בין הגיל הצעיר בו קמות משפחות במגזר הדתי.
בימים אלו אני עובד בבית ספר ממלכתי דתי במרכז הארץ כתומך הוראה של כיתה ד', כשהכיתות מחולקות לקפסולות. מורה מן המניין באחת, ואני מעביר את אותו השיעור באחרת. מעמד-ביניים שהומצא לימי המגפה, הדועכת ב"ה.
גם אני גדלתי במקום שבזכותו הפך התנ״ך להיות הדרך שלי לדבר על עצמי, ולהגיד משהו על העולם שלנו. הפרספקטיבה שסיפורי התנ״ך מעניקים לנו על אנושיות, אהבה וחמלה (וכן, גם רשעות ואטימות) בעולם של היום, היא מתנה גדולה ויש שיאמרו – דרך חיים.
המטרות שתיארתי לעיל – הדגשת הקיום והנוכחות של א.נשים להטב"קים וזכותם לזכויות בסיסיות – הן יישומים מובנים מאליהם של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', שאמורים לחייב כל אחת ואחד מאיתנו לפעולה; אך בנוסף למטרות האלו, יש עוד ערכים רבים ושונים שבאי המצעד באים לקדם, ולא עם כולם אני מזדהה. לרבים מהם אני מתנגד נחרצות.
