חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

יהי חושך

רפאל יהונתן ק. פוליסוק.


בן 21,  למדתי בישיבת מרכז הרב, כיום פעיל בארגונים חברותא ושב"ל, מתחיל בקרוב לימודים באוניברסיטה העברית בחוג לתלמוד וללימודים קלאסיים.


וְנֹאמַר

אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנוּ

וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנוּ

לְשָׁםנִבְרַח

מִמֶּנִּי, מִמְּךָ

אֵלֵינוּ

לִהיוֹת כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם אוֹ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם.

רַק

אַתָּה וַאֲנִי,

הַתֹּהוּ וְהַבּוֹהוּ

וְהָרוּחַ שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם,

קוֹלָה שֶׁל הַדְּמָמָה,

כְּבְּרֵאשִׁית.

גַם לֵילֵנוּ מִיּוֹם יָאִיר,

חֲשֵׁכָה מֵאוֹרָה.

להורדת החוברת המלאה לחץ כאן

אם מצעד הגאווה בתל אביב הוא חגיגה המונית של חופש, אצלנו זה מאבק קיומי ויומיומי.

בשנה שעברה, לקראת המצעד השני, העימות בין חושך לאור הגיע לסף פיצוץ. המשטרה, בעקבות איומים לפגוע במצעד, דרשה לשנות את התוואי ולהרחיק אותנו ככל שניתן מהגרעין התורני המאיים, כלומר מהרחוב שבו גדלתי ומלב היישוב שלי. בהתערבות בג"ץ, שלמרבה המזל עדיין קיים במדינה הזאת, חלחלה ההבנה שלא יעלה על הדעת שבזמן שמצעדי דגלים ואירועי דת מתקיימים במועצה בשפע, תיאסר צעדה למען הסובלנות. בסופו של דבר, למרות נהירה המונית ומרגשת של תומכים מכל קצוות הארץ, היו שם יותר שוטרים מצועדים.

קרא עוד »

אני זוכר את זה, שהוא הביט בי ואמר ש״זה לא אמיתי ורק מחשבות שווא ואי אפשר באמת לאהוב בנים, אתה לא רוצה למות לבד״.

אני זוכר את היום הזה טוב מאוד, כי הוא שרט לי את הלב. זוכר איך אבא שלי אסף אותי אחרי זה עם המונית שלו, ואיך נכנסתי וישבתי במושב האחורי כאילו הייתי לקוח זר, ורציתי שהוא ישאל אותי מי כיבה לי את הלב, איך היה אצל הרב, אבל אבא לא שאל.

קרא עוד »

שתפו את המאמר